רע"א 4327/06 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ. יעקב שרביט

זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 11588/05 שרביט נ' מימון ואח' (טרם פורסם)). בהחלטה מיום 23.3.06 (מפי השופט גרוניס) נקבע, כי לא נמצאה ראיה הקושרת את המשיב לקנוניה אותה רקחו, כנטען, משיבים 3-2 להברחת נכסיו של משיב 2, וכי לא די בקשר המשפחתי הנזכר בכדי לדחות את הבקשה. עוד נקבע, כי דחיית הבקשה תסתום את הגולל על תביעתו של המשיב. נוכח האמור, קיבל בית המשפט את הבקשה והורה על מתן צו מניעה זמני בכפוף להפקדת 100,000 ₪ להבטחת נזקיהם של משיבים 7-4.

(6) ביום 2.6.06 עתר המשיב בבקשה לצירוף המבקש כנתבע בתיק העיקרי, וכן בבקשה לסילוק יתרת חובם של המשיבים 2-3 בגין הנכס ולהעברת המשכנתא הקיימת לטובתו של המבקש (בש"א 3983/06). בהחלטה מיום 12.2.06 נעתר בית המשפט המחוזי (הרשם ש' ברוך) לבקשה.

(7) ביום 21.3.06 עתר המשיב לבית המשפט המחוזי בבקשה נוספת למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המבקש וכן על משיבים 7-2 לבצע דיספוזיציות בנכס (בש"א 7435/06).

(8) בהחלטה מיום 7.5.06 קבע בית המשפט המחוזי (השופט ישעיה) כי צו המניעה הזמני יחול גם על המבקש. נקבע, כי הטעמים העומדים ביסוד החלטתו של השופט גרוניס ברע"א 11588/05 הנזכר יפים גם לגבי המשכון של המבקש, הרובץ על הנכס.

(9) מכאן הבקשה הנוכחית.

ג.(1) בבקשה נאמר, כי ביום 12.3.06 פתח המבקש תיק בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב למימוש הנכס בדרך של מכירתו (תיק הוצל"פ 01-22669-06-1). נטען, כי למבקש עדיפות על פניו של המשיב בגדרם של דיני הקניין והקדימה, וזאת אף אם יוכח, כי המשיב רכש את הנכס בתום לב ולו זכויות קנייניות בנכס. כן נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי עת גזר מעניינם של משיבים 7-4 לעניינו של המבקש, שכן המבקש הוא נושה מובטח בנכס, ועל כן שונה מעמד נשייתו ממעמדם של הנושים האחרים. בהקשר זה נטען, כי אין במערכת היחסים שבין המשיב למשיבים האחרים אשר הטילו עיקול על כספים שייחד לתשלום תמורת הנכס, כדי להשפיע על זכויותיו של המבקש מכוח הנשייה המובטחת.

לשיטת המבקש, הבקשה והתובענה לא גילו כל עילה כנגדו, ועל כן לא היה מקום להעניק סעד זמני כפי שניתן. לטענתו, בהיעדר עילת תביעה נמוכים סיכויי התביעה, ולפיכך היה מקום לדחות את הבקשה לסעד זמני.

עוד נטען, כי עסקת המכר נעשתה בחוסר תום לב כלפי המבקש, שכן המשיב רכש ביודעין נכס, אשר למבקש זכות קניינית בו מכוח שעבוד.

לטענת המבקש, אף מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן הריבית בגין החוב ממשיכה לתפוח, ואין לדעת האם בתום ההליך ניתן יהא להיפרע מהנכס.

לבסוף נטען, כי תביעת המשיב כנגד המבקש הוגשה כארבעה חודשים לאחר שהוגשה התביעה כנגד שאר המשיבים, ומשכך לוקה היא בשיהוי חמור. די בטעם זה

בלבד, כך נטען, כדי להיעתר לבקשה ולהורות על ביטולו של צו המניעה הזמני.

(2) התבקשה תגובת המשיב; בתגובה נטען, כי עניינה של התביעה בבית המשפט המחוזי הוא בבקשת המשיב לשלם את הכספים למבקש כדי להשלים את רכישת הנכס. לטענת המשיב, ברצונו ובדעתו לשלם את חובם של משיבים 3-2 למבקש ולהשלים את רכישת הנכס. בהקשר זה נטען, כי בהתאם לאמור בסעיפים 13 ו – 14 לחוק המשכון, תשכ"ז – 1967 (להלן חוק המשכון) זכאי הוא לסלק את ההלוואה שנטלו משיבים 3-2 מהמבקש, שכן הוא עלול להיפגע ממימוש הנכס על ידי המבקש. ביטול צו המניעה הזמני – כך נטען – יאפשר למבקש לממש את הנכס, וכך יתייתר הדיון בתביעה עצמה. הוטעם, כי המבקש לא נענה להצעת המשיב, לפיה תוגש בקשה משותפת לבית המשפט המחוזי בדבר סילוק ההלוואה והעברת השעבוד למשיב.

אשר לסיכויי התביעה; נטען, כי הראיות שהונחו לפני בית המשפט המחוזי ראיות מספיקות לקיומה של עילת תביעה ולמתן צו מניעה זמני. לטענת המשיב, זכותו בנכס גוברת על זכויותיהם של נושי המשיב 2, ולפיכך יעניק לו בית המשפט את הסעד המבוקש ויאפשר לו לסלק את המשכנתא הרובצת לטובת המבקש.

אשר לטענת השיהוי; לטענת המשיב, ההליך המתנהל בין המשיב לבין שאר המשיבים אינו רלבנטי למבקש, ועל כן אין מקום לטענת שיהוי. לדברי המשיב, להגשת הבקשה לצירוף המבקש כנתבע קדם דין ודברים בינו ובין המבקש, וגם מטעם זה אין ממש בטענת השיהוי.

(3) בתשובה לתגובת המשיב נטען, כי אין די בתקוות המשיב, לפיה הכספים שייעד לתמורה ישוחררו מהעיקולים שהוטלו עליהם כדי להיכנס לתחולת סעיפים 13 ו – 14 לחוק המשכון.

ד.החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבלו חלקית, במובן זה שהמשיב יפקיד ערבות נוספת להבטחת נזקי המבקש, כפי שיפורט להלן.

ה.(1) הסעד הזמני נועד להקפיא את מצב זכויותיהם המשפטיות של הצדדים המתדיינים עד למתן פסק דין שיכריע בסכסוך שביניהם (ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה ואח' פ"ד מט(1) 177, 196 (השופט א' גולדברג)). בבקשה למתן סעד זמני נשקלים שני עניינים: האחד, סיכויי התביעה העיקרית. השני, מאזן הנוחות בין הצדדים, קרי האם אי מתן הצו עלול להסב למבקש נזק גדול יותר מאשר זה העלול להיגרם ממתן הצו למשיב המתנגד לו (רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר ואח' פ"ד נו(1) 529, 533 (השופטת פרוקצ'יה); א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 8, 2005) 484 – 485). לעובדה שבמקרה דידן עוסקים אנו במימוש משכון נודעת חשיבות רבה, שכן ייחודו של מנגנון המשכון הוא במתן אפשרות לנושה לקבל את הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות (ד' בר אופיר הוצאה לפועל – הליכים והלכות (מהדורה שישית, 2005) 442). יתר על כן, עיכוב במימוש הנכס עלול לגרום למבקש נזק באופן שייגרעו סיכוייו להיפרע הימנו, גם אם בסופו של יום תידחה תביעת המשיב ויורשה המימוש (רע"א 4075/99 קצירי ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם) (השופט – כתארו אז – מצא); ראו גם בר אופיר , בעמ' 450). במצב דברים זה ייפגע הן האינטרס לגביית חוב מהירה והן אינטרס המבקש להגנה על קניינו.

(2) המשיב אינו חולק על כך שזכותו של המבקש בנכס גוברת על זכותו שלו, וכי לבנק זכות להיפרע מהמשיבים 3-2 על דרך של מימוש המשכון. עם זאת טוען המשיב, כי האינטרס של המבקש אינו בנכס הספציפי כי אם בהבטחת תשלום חובם של משיבים 3-2. לטענת המשיב, העיקולים שהוטלו על ידי משיבים 7-4 מונעים ממנו לשלם חוב זה.

(3) עיון בהסכם המכר שנחתם בין המשיב לבין משיבים 3-2 ושצורף כנספח א' לתגובת המשיב מגלה, כי תמורת הנכס ישלם המשיב סך 950,000 ₪ (סעיף 7.1). 550,000 יוחדו לסילוק השעבוד העומד לטובת המבקש (סעיף 7.2(ב)), לאחר שצוין במבוא להסכם, כי על הנכס רובצת משכנתא לטובת המבקש בסך 560,000 ₪. מהאמור עולה לכאורה, כי היה בכוונת המשיב לפרוע את חובם של משיבים 3-2 למבקש. די לכאורה בדברים אלה כדי לקבוע, כי תביעת המשיב כנגד המבקש "אינה טרדנית, והיא מעלה שאלה רצינית שיש לדון בה" (רע"א 7139/96 טריגוב ואח' נ' "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ פ"ד נא(2) 661, 666 (השופט – כתארו אז – אור)).

(4) אשר למאזן הנוחות; אם יבוטל צו המניעה הזמני, צפוי המשיב לאבד את הנכס. כאשר הזכות הנטענת בתובענה היא קניינית, תגבר נטיית בתי המשפט להיענות לבקשות למתן צוי מניעה (ר"ע 555/85 מרכז הארגזים בע"מ נ' שאול שמה ואח'

פ"ד מ(1) 559, 560 (המשנה לנשיא בן פורת)). מאידך גיסא, וכפי שצוין לעיל, ייתכן שהעיכוב במימוש הנכס יגרום למבקש נזק. אולם טענה זו, שהועלתה על ידי המבקש, נטענה כטענה כללית, ולא נטען לנזק ספציפי או מיוחד כתוצאה מהעיכוב במימוש הנכס נשוא הבקשה. בנסיבות אלו דומני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המשיב. עם זאת סבורני, כי יש להתנות את צו המניעה הזמני בהפקדת ערבון נוסף לערבון שנקבע בהחלטת השופט גרוניס מיום 23.3.06, ואין להסתפק בערבויות שהושתו. זאת, לצורך הבטחת נזקיו הפוטנציאליים של המבקש. במובן זה בלבד החלטתי לקבל את הערעור.

(5) אשר על כן, יפקיד המשיב סך 75,000 ₪ נוספים במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית לטובת המבקש. אם לא יופקד הסכום תוך עשרים ואחד יום מיום המצאת החלטה זו, יפקע הצו מאליו.

ו.הערעור מתקבל איפוא חלקית במובן האמור בפסקה ה(5) לעיל. בנסיבות, איני עושה צו להוצאות.