בג"ץ 4806/97 ד''ר מרקוס יורם נ. נשיא בית המשפט העליון

1.שתי החלטות שניתנו על ידי נשיאו של בית משפט זה, לא נשאו חן בעיני העותר: האחת - בערעור על החלטתו של שופט, שלא לפסול עצמו מלישב בדין בעניין אזרחי שהעותר מעורב בו; והשניה - בעתירה לבג"ץ כנגד נשיא בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, בקשר לאותו ענין אזרחי.

בהעדר אפשרות לערער על ההחלטות האמורות, מצא העותר לפנות לבית משפט זה בעתירה הנוכחית, המכוונת, בעיקרה, לתכליות הבאות: לביטולן של ההחלטות האמורות על כל הנגזר מכך, להעברת הדיון בענין האזרחי האמור לבית משפט אחר ולנקיטה באמצעים אישיים נגד הנשיא.

2.לאחר שעיינו בעתירה ובחנו את החומר שצורף אליה הגענו לכלל מסקנה, כי יש לדחותה על הסף מן הטעמים הבאים:

א.לענין העברת הדיון האזרחי לבית משפט אחר - מופנית תשובת לבו של העותר להוראות סעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-.

ב.לענין הנקיטה באמצעים נגד שופט - מופנית תשומת לבו של העותר להוראות הסעיף 7 לחוק יסוד: השפיטה והסעיפים 14 ו- 18 לחוק בתי המשפט.

ג.לגופה של העתירה - אין בה ובחומר המצורף אליה כדי להקים עילה להתערבותו של בג"ץ.