פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
4911/00
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער
ת :
הסופרת קורינה
נגד
המשיבה
:
נציגות הבית ברח' בני אפרים 212
בידי
הגב' כוכבה כ
הן
ערעור
פסלות שופט על החלטתו של ראש ההוצאה
לפועל
בתל-אביב, כב' הרשם יוחנן גבאי, בתיק
הוצל"פ
01-16334-68-4 מיום 1.6.2000
בשם
המערערת: בעצמה
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל
בתל-אביב (רשם בית משפט השלום, י' גבאי), מיום 1.6.00, בתיק הוצל"פ
01-16334-68-4, בה סירב לפסול עצמו מלישב בדין בעניינה של המערערת. ראש ההוצאה
לפועל מכהן גם כרשם בית משפט השלום בתל-אביב. סעיף 105ב' לחוק בתי המשפט מחיל על
רשם, לעניין פסלות, את הדין החל בענין זה על שופט. בנסיבות דומות נקבע, כי לבית
משפט זה נתונה הסמכות לדון בערעור פסלות מעין זה (ראו ע"א 7254/97
אברהם
פרידמן נ' רינה פרידמן ואח'
(לא פורסם)).
1. המערערת היא חייבת בתיק הוצאה לפועל המתברר
בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. לטענתה, במסגרת חקירת יכולת שנערכה לה, פנה ראש
ההוצאה לפועל אל הזוכים ויעץ להם לפנות לעו"ד על מנת שזה יתחיל בהליך של
כינוס נכסי המערערת ומכירת דירתה. ביום 5.4.00 הגישה המערערת בקשה לראש ההוצאה
לפועל כי יפסול עצמו מלהמשיך לדון בתיקה. בבקשתה, מציינת המערערת כי בדבריו
האמורים העניק ראש ההוצאה לפועל ייעוץ משפטי לטובת הזוכים. היא טוענת כי יש בכך
פגיעה בזכותה למשפט ללא משוא פנים. היא מציינת כי יש באמירה האמורה משום יצירת לחץ
שלא כדין ונקיטת עמדה חד צדדית בהליך הנדון. לאחר החלטות הבהרה מצד ראש ההוצאה
לפועל ובקשות חוזרות מצד המערערת, דחה ראש ההוצאה לפועל, ביום 1.6.00, את בקשתה
כשהוא קובע כי אין בבקשתה עילה המצדיקה את פסלותו.
2. על החלטה
זו הגישה המערערת את הערעור שלפני. בערעורה שבה המערערת ומעלה את טענותיה בענין "עצתו" של הרשם לזוכים בדבר כינוס נכסים. בנוסף מציינת המערערת כי ראש ההוצאה לפועל גרם לעינוי דין בכך שבטרם נתן את החלטתו בעניין הפסלות, הציב בפני המערערת דרישות הבהרה שלא נזקקו לעצם העניין ואשר דחו את עצם מתן ההחלטה בבקשת הפסלות שלא לצורך.
3.לאחר עיון בטעוני המערערת נחה דעתי כי דין הערעור להדחות. הלכה היא כי אין די בתחושות סובייקטיביות של מי מן הצדדים וכי יש צורך במסקנות אובייקטיביות כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים (ראו למשל: ע"פ 184/85 זאב שרעבי נ' מדינת ישראל פ"ד לט(1) 446, 558[א]; ע"א 1570/94 שרותי ארגיל שיווק לבתי מלון ומסעדות בע"מ נ' אוצר מפעלי ים ואח'
(לא פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה פ"ד מד(3) 758, 760). באשר לתיפקודו של הרשם בהליך, מן הראוי להביא את הדברים הבאים:
"בית המשפט רשאי ואף מחוייב לנהל את ההליך השיפוטי באופן שיאפשר מיצוי מיטבי של ההליך, תוך שמירה על זכויות הצדדים. אין הוא מחוייב לעמוד מן הצד ולאפשר קיומם של הליכי סרק או מהלכי סרק המאריכים את הדיון שלא לצורך, גוזלים ממשאבי בית המשפט ופוגעים במתדיינים הספציפיים ובעקיפין גם בציבור המתדיינים בכללו. בית המשפט מעורב בדיון באופן רציף ודינמי, בשים לב להתרחשויות בדיון שבפניו." ( ע"א 3145/97 חמודה נ' מינהל מקרקעי ישראל , לא פורסם; ראו גם ע"א 2212/96 חוסין מוסא ח' פלאח נ' חמדיה, קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ , לא פורסם; ע"פ 192/87 איוון ג'ון דמיאניוק נ' מדינת ישראל , פ"ד מא(2) 141; ע"א 4338/98 שלווה וונצובסקי נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ , לא פורסם ; ע"פ 99/98 דקלו נ' מדינת ישראל , פ"ד מב (1) 409, 413 [א].).
דברים אלה יפים גם לענייננו.
הערעור נדחה איפוא.
ניתן היום, י"ב בתשרי התשס"א (11.10.2000).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00049110.
A02
/דז/