פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
4927/16
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט א' שהם
העותרים:
1.
מחמד חסן אבו רביעה
2. אברהים אבו עיאדה
3. עזאר אלסייד
4. מחמוד אלצאנע
נ ג ד
המשיבים:
1.
שר הפנים
2. ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת
3. המועצה האיזורית אל קסום
4. עומר אבו עסא
5. עלי אבו רביעה
6. עבדאלה חמיד אל סייד
7. עאישה אבו כף
8. סלאמה אבו כף
9. סברין אבו כף
המבקשים
להצטרף: 1. קאיד אברהים פריגאת
2.
סולימאן קאיד אלפריגאת
תגובה מטעם המשיבים
9-4 מתאריך 26.10.2016; תגובה מטעם המשיבה 3 מתאריך 27.10.2016; תגובת העותרים
מתאריך 27.10.2016; הודעה מטעם המבקשים להצטרף מתאריך 27.10.206; תגובה מטעם
המשיבה 2 מתאריך 30.10.2016
תאריך הישיבה:
י"א באלול התשע"ו
(14.09.2016)
בשם העותרים:
עו"ד גלעד אבני; עו"ד אמיר מלכי-אור
בשם המשיב 1:
בשם המשיב 2:
בשם המשיבה 3:
בשם המשיבים 9-4:
עו"ד ליאורה וייס-בנסקי
עו"ד גור בליי
עו"ד חן אביטן
עו"ד סנא אבן ברי; עו"ד חליל אלעמור; עו"ד
עודד פלר
בשם המבקשים להצטרף:
בעצמם
פסק-דין
השופט ח' מלצר:
1.
בעתירה שלפנינו התבקש צו על תנאי
שיורה למשיב 1 ליתן טעם מדוע לא ידחה מועד הבחירות למועצה האזורית אל קסום (להלן:
המועצה
), שנקבעו לתאריך
29.11.2016. הרקע להגשת העתירה נעוץ בכך שרק מיעוט מבני האוכלוסייה שגרה בפועל
בשטח
המועצה
–
רשומים כתושבי
המועצה
בפנקס
הבוחרים.
2.
בעתירה הוגשו הודעות ובקשות שונות,
ובתאריך 14.09.2016 העתירה נדונה בפני הרכב. בהודעה מעדכנת שבאת-כוח המשיב 1 הגישה
בתאריך 13.10.2016, בהתאם להחלטתנו, נמסר כי המשיב 1 החליט לדחות את הבחירות
לתאריך 25.04.2017. נוכח זאת, באת-כוח המשיב 1 טענה כי העתירה מיצתה את עצמה,
וביקשה מבית המשפט להורות על מחיקתה.
3.
בתאריך 18.10.2016 ניתנה החלטה
המורה ליתר הצדדים לעתירה להגיב על ההודעה הנ"ל מטעם המשיב 1. בהתאם להחלטה זו, הוגשו התגובות הבאות: באי-כוחם של המשיבה 2 ושל המשיבים 9-4 הודיעו כי הם מצטרפים לעמדת המשיב 1, לפיה העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק; בא-כוח המשיבה 3 הודיע כי המשיבה 3 איננה נוקטת עמדה בנושא, וכי היא תפעל בהתאם להחלטה שתינתן על ידי בית המשפט; באי-כוח העותרים הודיעו, מנגד, כי העותרים עומדים על עתירתם מכיוון שלשיטתם אין להניח כי הדחייה שניתנה תוביל לשינוי מהותי בסוגיית רישום התושבים.
4.
כפי שגרסו המשיבים, ובניגוד לעמדת העותרים, אנו סבורים כי לאחר שבפועל הושג הסעד (היחיד) שהתבקש בעתירה – אין עוד מקום לדון בה, ודינה להמחק (השוו: בג"ץ 490/10
מועצה מקומית ראמה נ' מקורות , פיסקה 13 (06.03.2011); בג"ץ 7071/11 כהן נ' הפרקליט הצבאי הראשי , פיסקה 9 (21.11.2012); בג"ץ 5493/10 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' מינהל מקרקעי ישראל , פיסקה 3 (01.02.2015). האמור איננו גורע מזכותם של העותרים להגיש עתירה חדשה, במידת הצורך, ותוך שמירת טענות הצדדים כולם במקרה שכזה.
5.
נוכח כל האמור לעיל אנו מורים כדלקמן:
א.המבקשים להצטרף לא יצורפו לעתירה.
ב.העתירה נמחקת בזאת , תוך שמירת זכויותיהם וטענותיהם של הצדדים , ו המשיב 1 יישא בהוצאות העותרים בסך של 7,500 ש"ח.
ניתן היום, ט"ו
בחשון התשע"ז (16.11.2016).
ש ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט