פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
493/10
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
העותר:
עו"ד אלי פישר
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הבריאות
2. שר הבריאות
3. ועדת התרופות והטכנולוגיות החדשות
לפי חוק
ביטוח בריאות
4. מרכזת דיוני ועדת התרופות
5. מועצת הבריאות הלאומית לפי פרק יא לחוק
ביטוח
הבריא
6.
BIOGEN IDEC.INC
7. ועדת העבודה והרווחה של כנסת ישראל
8. משרד האוצר-שר האוצר
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
ח' בשבט תשע"א
(13.1.11)
בשם העותר:
בעצמו, עו"ד ע' גנון
בשם המשיבים 5-1:
עו"ד ד' זילבר
בשם המשיבה 6:
עו"ד עו"ד ר' לובן
פסק-דין
העותר חזר בו מעתירתו לגבי אותו חלק שביקש להשיב את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בהתבסס על טענתו כי לבית הדין סמכות עניינית לדון בתובענה. נותר אותו חלק בעתירה בו מבקש העותר כי מועצת הבריאות או מנכ"ל משרד הבריאות או השר הממונה ידרשו לשאלת מסוכנותה של התרופה, תוך שמיעת מומחים רפואיים. בעניין זה מקובלת עלינו עמדת המשיב, לפיה הגוף המוסמך לדון בשאלת מסוכנות התרופה במשרד הבריאות הוא גוף הרוקחות הממונה על רישומן של תקופות המותרות לשימוש, וזאת מכוחם של פרק ו' לפקודת הרוקחים תקנות הרוקחים (תכשירים) תשמ"ו-1986 ולא "ועדת הסל" שדנה בהכללת תרופות ב"סל" על-פי הקריטריונים של תעדוף מקצועי.
הנה כי כן ככל שהסעד המבוקש על ידי העותר הוא מניעת השימוש בתרופה וביטול רישומה במרשם כתרופה מותרת לשימוש - על העותר לפנות לאגף הרוקחות ולהעלות טענותיו בפניו ובכלל זה להציג את כל החומר שבידו.
אין כמובן מניעה ואף רצוי שלדיונים שיתקיימו יצורפו רופאים מומחים רלבנטיים וישמעו בפניו גורמי רפואה שיחפצו בכך על-פי שיקול דעת אגף הרוקחות. גם המדינה הסכימה שכוונתו של העותר טובה ובטוחנו שתהיה אוזן קשבת לדבריו.
על-פי האמור, העתירה נדחית.
ניתן היום, ח' בשבט תשע"א (13.1.11).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט