בג"ץ 4963/98 חסן ססאי נ. שר הפנים

1.עניינן של העתירות בעניינים הנוגעים למעצרם של מי שמוחזקים במעצר מכוח צו גירוש מישראל: העתירה בבג"ץ 4963/98 טוענת לזכותם של אנשים שנעצרים לצורך גירוש, בכללם עותרים 1-3, להשתחרר מן המעצר, וכן לחובת המשיב לקבוע מדיניות והליך מסודר בדבר שחרור בערובה של אנשים שעצורים לצורך גירוש. כמו כן עתרו העותרים בעתירה זו למתן מעמד זמני בישראל לעותרים 1-3, אזרחי סיירה לאון, מחשש לפגיעה בחייהם או בגופם אם יגורשו למדינתם. העתירה בבג"ץ 7715/98 הוגשה על ידי שר הפנים כנגד החלטה של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, בה נקבע כי חסד"פ חל על מעצר מכוח צו גירוש. בעקבות הגשת העתירה בבג"ץ 4963/98 וכפועל יוצא ממנה ומדיונים שהתקיימו בעתירות, הוציא המשיב נוהל ביניים בעניין מעצר לצורכי גירוש, וכן נחקק תיקון מס' 9 לחוק הכניסה לישראל, הקובע בחקיקה ראשית הסדר מקיף בנוגע למעצר מכוח צו גירוש, תיקון אשר נכנס לתוקף בראשית נובמבר 2001.

2.נוכח חקיקת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 9), התשס"א2001- וכניסתו לתוקף, סברנו כי יש מקום למחיקת העתירות, כיוון שאלו התבססו על המצב שהיה קיים בטרם נחקק החוק, וביקשנו מהעותרים בשתי העתירות להודיע עמדתם בנדון. העתירה בבג"צ 7715/98 נמחקה בהסכמה, ללא צו להוצאות, על ידי כב' הרשם שחם ביום 5.12.01. לאור הסכמת הצדדים בבג"ץ 4963/98, כעולה מהודעת העותרים מיום 27.11.01 ומתגובת המשיב מיום 20.12.01, אנו מורים על מחיקת העתירה, והשבת הערבויות לעותרים 1-3.

3.בקשת העותרים לפסיקת הוצאות תועבר להחלטת הרשם.