פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4967/06 עבד אלגאבר אלקטנאני נ. מפקד אזור יש"ע

ניתן ביום

בקצרה

ביטחון ושטחים · היתר כניסה לישראל לתושב האזורעתירה לבג"ץ נגד סירוב לחידוש היתר כניסה לישראל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה על הסף עתירת תושב האזור לחידוש היתר כניסה לישראל ולעבודה בה. נקבע כי אין לתושב האזור זכות שבדין להיכנס לישראל, וכי ההחלטה נסמכה על טעם ביטחוני ועל פער בנתונים העובדתיים. לפיכך לא נמצאה עילה לבחון את החלטת המשיבים.

העובדות

העותר, תושב האזור, עתר לבג"ץ כדי שיוסר איסור הכניסה לישראל ויתאפשר לו לעבוד, בין היתר אצל העותרת שהייתה בקשר עסקי עמו. המדינה טענה כי קיימת מניעה ביטחונית בשל מידע על השתייכות העותר לארגון טרור, וכי ההיתרים שניתנו בעבר היו קצובים ולמטרות אישיות ולא עסקיות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לתושב האזור זכות שבדין להיכנס לישראל ולעבוד בתחומה?
  2. 2.האם יש עילה לבית המשפט לבחון את החלטת המשיבים שלא להעניק היתר כניסה לתושב האזור?

הלכות

  1. 1

    לתושב האזור אין זכות שבדין להיכנס לישראל ולעבוד בתחומה, ולכן אין לעותר עילה לדרוש בחינה של החלטת המשיבים אלא אם נראה כי דבק בה פגם.

    ״כלל הוא כי אין לתושב האזור זכות שבדין להיכנס לישראל ולעבוד בתחומה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • היתר כניסה לישראל
  • תושב האזור
  • זכות שבדין
  • מניעה ביטחונית
  • עתירה
  • סוחר מועדף
  • עילה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

4967/06

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותרים:

1. עבד אלגאבר אלקטנאני

2. "גלי משה" בוקר שיווק ואריזה בע"מ

נ ג ד

המשיב:

מפקד אזור יש"ע

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

בשם העותרים:

עו"ד צבי ששון

בשם המשיב:

עו"ד אורן פונו

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.

העותר הוא תושב האזור. העותרת היא גורם עיסקי אשר על פי הנטען בעתירה, היתה בקשר עיסקי עם העותר שנים רבות.

העותר מבקש כי המשיב יסיר את המניעה לכניסתו לישראל ויאפשר לו לעבוד בגבולות המדינה, ובין היתר להיות מועסק על ידי העותרת. לטענתו, במשך תקופה ארוכה נהנה ממעמד של "סוחר מועדף" בעל זכויות יתר בישראל, וניתנו לו היתרי שהייה לתקופות ארוכות, כולל לינה וניידות. לטענתו, בעקבות ארועי שנת 2000, נאסרה כניסת תושבי האזור לישראל, לרבות סוחרים מועדפים, אך מאז חלה רגיעה, ורבים הורשו להיכנס לארץ אולם ההיתר שניתן לו לא חודש. לטענת העותר, שהעותרת מצטרפת אליו, אי חידוש ההיתר נובע ממניעים שרירותיים הפוגעים במטה לחמו, ולכן דין העתירה להתקבל.

2.

המדינה מתנגדת לקבל העתירה משני טעמים עיקריים: ראשית, לטענתה, אין לתושב האזור זכות ראשונית על פי דין להיכנס לישראל ולעבוד בה. שנית, גם לגופו של ענין, קיימת מניעה ביטחונית בעניינו של העותר. בידי גורמי הביטחון מידע מודיעיני על השתייכותו לארגון טרור, ומכאן שכניסתו לישראל עלולה לסכן את בטחון הציבור. עוד נטען, כי בניגוד לטענות העותר, לא ניתן לו בעבר היתר כניסה לישראל לצרכי מסחר, כי אם לתקופות קצובות, לימים בודדים בלבד, לצורך ליווי בנו החולה, ופעם ליומיים לצורך לימודים.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. כלל הוא כי אין לתושב האזור זכות שבדין להיכנס לישראל ולעבוד בתחומה (בג"צ 739/06 תעאמרה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , תק-על 2006(3) 790; בג"צ 7475/05

כעאבנה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , תק-על 2005(3) 2662; בג"צ 2875/06 כואזבה נ' שר הביטחון

תק-על 2006(2) 4729). מכאן, כי אין לעותר גם עילה לדרוש כי בית המשפט יבדוק את צדקת החלטת המשיבים שלא להעניק לו היתר כניסה לישראל, אלא אם כן נראה, על פני הדברים, כי דבק בהחלטה פגם (בג"צ 6662/00

חדאד נ' שר הביטחון תק-על 2001(3). בנסיבות ענין זה, מתבססת החלטת המשיב גם על טעם ביטחוני, המצביע על סיכון לביטחון הציבור במתן היתר כניסה לעותר. יתר על כן, בולט פער בנתונים העובדתיים המתוארים על ידי העותר בעתירתו באשר לרקע למתן היתר כניסה בעבר לעומת הנתונים שמציגה המדינה. בעוד, לטענתו, ניתנו לו היתרים רחבי היקף, לצורך עיסוק ועבודה, מציינת המדינה כי ההיתרים ניתנו מספר פעמים בלבד, לימים בודדים, ולמטרות אישיות ולא עיסקיות. פער זה בנתונים מעלה תמיהה.

4.

העתירה נדחית על הסף

ניתן היום, ד' בתשרי

תשס"ח (16.9.07).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

הלכות

  1. 1לתושב האזור אין זכות שבדין להיכנס לישראל ולעבוד בתחומה, ולכן אין לעותר עילה לדרוש בחינה של החלטת המשיבים אלא אם נראה כי דבק בה פגם.