בג"ץ 5065-24 בג"ץ 5065-24

השופטת ג' כנפי-שטייניץ:

1.כעולה מן העתירה, העותר, אשר אינו מיוצג, הוא צד להליך המתנהל בפני המפקח על רישום המקרקעין בחולון (להלן: המפקח), הנוגע להוצאות החזקתו וניהולו של הרכוש המשותף בבניין מגוריו. בעתירה שלפניי מבקש העותר כי נורה על ביטול החלטת ביניים של המפקח מיום 27.5.2024, אשר דחתה את בקשת העותר לקיים דיון מקדמי בשאלת סמכותו העניינית של המפקח לדון בהליך. בהחלטה נקבע כי "לאחר עיון בבקשת הנתבע ובתגובת התובעת, אני סבור כי אין מקום לקיים קדם משפט נוסף בעניין הסמכות העניינית לדון בתביעה בנושא שנדון מספר פעמים. הנושא יקבל ביטוי במסגרת פסק הדין".

2.דין העתירה להידחות על הסף מפאת קיומו של סעד חלופי.

סעיף 77(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כי "כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת המפקח רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף". זה מכבר נפסק כי הוראה זו מקנה זכות ערעור על כל החלטה שיפוטית של המפקח, ובכלל זה על החלטות ביניים הניתנות על-ידו (ראו: רע"א 1862/14 זיסמן נ' נציגות הבית המשותף, פסקאות 17-14 (31.3.2014); ר"ע 587/83 ועד הבית ברחוב תנועת המרי 2, קרית אונו נ' ירדני, פ"ד לח(4) 487, 493-489 (1984)). לאור האמור, הדרך הנכונה להשיג על החלטת המפקח מושא העתירה היא באמצעות הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, ולא באמצעות הגשת עתירה לבית משפט זה.

3.לנוכח המפורט לעיל, ובשים לב להלכה לפיה בית משפט זה, ככלל, לא יידרש לעתירה מקום בו קיים לעותר סעד חלופי (ראו למשל: בג"ץ 8108/22 צ'ורני נ' לשכת רישום מקרקעין בנתניה, פסקה 3 (29.11.2022); בג"ץ 5858/18 בלכמן נ' שר האוצר (החלטה מיום 7.8.2018)) – דין העתירה להידחות על הסף, מבלי לנקוט עמדה לגוף טענות העותר.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.