בג"ץ 5072/02 אשרף מוחמד כבהה נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הצתה, נסיון לקבל דבר במרמה והיזק בזדון. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, קשר העורר קשר עם אחד בשם סאלח מחאג'נה (להלן- "מחאג'נה") לשלוח אדם אחר להצית מכון כושר, שהעורר היה אחד מבעליו, במטרה לקבל את דמי הביטוח (להלן - "המצית"). בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' פיזם), בהחלטתו מיום 3.6.02, ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים. העורר ערר על ההחלטה.

2.בהודעת הערר ובטענותיו לפני טען בא כוח העורר שאין דינו של העורר כדין מחאג'נה, שנעצר אף הוא עד תום ההליכים על פי כתב אישום נפרד שהוגש עליו כשותף לעורר. לטענתו, יש לאבחן בין השניים בעיקר בשל גילו הצעיר של העורר ובשל עברו הנקי מהרשעות. עוד טען שאין לחשוש שהעורר ישפיע על עדים, מן הטעם שמחאג'נה אינו ברשימת העדים האמורים להעיד נגד העורר וגם אילה חן - שהיא עדת תביעה נוספת - אינה אמורה להעיד נגד העורר אלא רק נגד מחאג'נה. לפיכך יש לשחררו לחלופת מעצר בתנאי שישהה ב"מעצר בית" בבית הוריו בכפר ברטעה, לפי המלצתו של שירות המבחן בתסקיר המעצר שהגיש עליו.

כנגדו טוענת באת כוח המדינה כי אין מקום להקל, עם העורר יותר משנעשה עם מחאג'נה, משום ש חלקו של העורר במעשה ההצתה היה גדול מחלקו של מחאג'נה. לדבריה יש להתייחס בחומרה רבה לעבירות הצתה ובמיוחד לעבירות המיוחסות לעורר. זאת, בין היתר, מן הטעם שמעשה ההצתה הסתיים במות המצית שפעל בשליחותו של העורר וכן מן הטעם שעבירת ההצתה המיוחסת לעורר כרוכה בעבירות מרמה ואלימות מצדו. על מסוכנותו של העורר ניתן לטענתה, ללמוד גם מדברים שאמר למדובב שישב עמו בתא המעצר, שבהם התבטאויות מאיימות. עוד מציינת היא כי העורר ביצע את העבירות המיוחסות לו בזמן שהיו תלויים עליו שלושה כתבי אישום המייחסים לו עבירות של תקיפה, גרימת נזק והחזקת סם לשימוש עצמי.

3.נראות לי טענותיה של באת כוח המדינה מטענותיו של בא כוח העורר. בשורה של החלטות שיצאו מלפני בית משפט זה צוינה חומרתן היתרה של עבירות הצתה ושל נסיון להצתה וכן הודגש הצורך להחמיר עם נאשמים כאלה, אפילו עברם נקי. כן הודגשה הסכנה המיוחדת היוצאת מן העבירה, אפילו כאשר מדובר בנסיון הצתה, בשל החשש שהאש תתפשט (ראו דברַי, בין היתר, בבש"פ 7554/98 קורנבליט ואח' נ' מדינת ישראל , (לא פורסם) ובבש"פ נטשה נ' מדינת ישראל , (לא פורסם) והאסמכתאות שם). לא מצאתי מקום להקל עם העורר ולהורות על חלופה למעצר.

4. הערר נדחה.