פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5117/21 אהרון צברי נ. משרד החקלאות

ניתן ביום

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בג"ץ דחה עתירה שביקשה להורות למשיבים לאסור הריגת בעלי חיים לצורכי אכילה, מחמת אי-מיצוי הליכים, שכן העותר לא פנה לרשויות המוסמכות כנדרש לפני הגשת העתירה. נקבע כי החובה המקדמית לפנות לרשות חלה גם על עתירות לביטול חוקים או תקנות. בנוסף צוין כי חלק מהסעדים כוללניים ונעדרי תשתית עובדתית. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותר, שאינו מיוצג, פנה למשיבים בבקשה לחוות דעתם בנוגע לאיסור הרג בעלי חיים לצרכי אכילה, וטרם התקבלה תשובה. לעתירה לא צורפה אסמכתא המעידה על הפנייה. העתירה עסקה בטענה להתעללות בבעלי חיים ובהבחנות בין סוגי בעלי חיים ודגים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות עתירה על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים מול הרשויות המוסמכות?
  2. 2.האם נדרשת פנייה מקדימה לרשות לפני הגשת עתירה הנוגעת לביטול חוקים או תקנות?

הלכות

  1. 1

    על מבקש סעד מבג"ץ מוטלת חובה מקדמית לשטוח טענותיו בפני הרשות המוסמכת לפני הגשת העתירה, וחובה זו קיימת גם בעתירות הנוגעות לביטול חוקים או תקנות.

    ״על המבקש סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מוטלת חובה מקדמית לשטוח את טענותיו והשגותיו בפני הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פנייה לרשות מינהלית צריכה להיעשות תוך מיצוי סביר של דרכי הפעולה ובמישרין מול הרשות תחילה.

    ״פנייה לרשות מינהלית צריך שתיעשה תוך מיצוי סביר של דרכי הפעולה ובמישרין מול הרשות תחילה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אי-מיצוי הליכים
  • עתירה
  • רשות מינהלית
  • חובה מקדמית
  • צער בעלי חיים
  • הריגת בעלי חיים
  • תקנות
  • בג"ץ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

5117/21

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט ג' קרא

העותר:

אהרון צברי

נ ג ד

המשיבים:

1. משרד החקלאות

2. שר החקלאות

3. הממונה לפי חוק צער בעלי חיים

4. מנהל השירותים הווטרינריים

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין

השופט ג' קרא :

בעתירה שלפניי מבוקש להורות למשיבים לנמק מדוע לא יופסק הרג בעלי חיים לצורכי אכילה בישראל מאחר שמדובר בהתעללות בניגוד לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן:

החוק ); מדוע המשיבים נותנים זכות לאחרים להוציא להורג בעלי חיים (כמו כבש או תרנגול) לעומת חיות משק המוגנות מכך (כמו סוס או חמור); מדוע המשיבים מבדילים בין בעלי כנף המוגנים מהריגה (כמו נשר) לעומת בעלי כנף המותרים למאכל (כמו תרנגול או אווז); ומדוע מפלים המשיבים בין סוגי דגים כך שדגי נוי מוגנים אך דגים אחרים אינם מוגנים. עוד התבקש בעתירה כי שר החקלאות יתקין תקנות בהתאם לחוק וימנע הריגת בעלי חיים לצורך אכילתם ויחיל עליהם את החוקים המגנים על חיות מחמד.

העותר, שאינו מיוצג, מציין בעתירתו כי ביום 26.4.2021 נשלחה פנייה רלוונטית בנושא למשיבים ובה "בקשה לחוות דעתם בנוגע לאיסור הרג בעלי חיים לצרכי אכילה בישראל", אך טרם התקבלה תשובתם של המשיבים. עם זאת, לעתירה לא צורפה כל אסמכתא המעידה על פנייה כאמור.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. העותר לא מיצה הליכים לעניין הסעדים המבוקשים וממילא לא איפשר לרשויות המוסמכות לשקול או לקבל החלטות. פנייה לרשות מינהלית צריך שתיעשה תוך מיצוי סביר של דרכי הפעולה ובמישרין מול הרשות תחילה (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד - משפט מינהלי דיוני 347-346 (2017); בג"ץ 6159/18 אבירם נ' שר התחבורה (26.8.2018); בג"ץ 4876/19 שדה נ' משרד הבריאות (11.9.2019); בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים , פסקה 15 וההפניות שם (18.3.2020) ("על המבקש סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מוטלת חובה מקדמית לשטוח את טענותיו והשגותיו בפני הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר – לפני הגשת העתירה... חובת מיצוי ההליכים שרירה וקיימת גם כשמדובר בעתירות הנוגעות לביטול חוקים או תקנות")). מעבר לנדרש אציין כי על פני הדברים, לפחות חלק מהסעדים המבוקשים בעתירה מצדיקים דחייה גם לגופו של עניין בהיותם כוללניים ונעדרי תשתית עובדתית לביסוסם.

סוף דבר, העתירה נדחית. משלא הוגשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן

היום

,

ט"ז

באב התשפ"א (25.7.2021).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בג"ץ 6532/21פלוני נ. משרד ראש הממשלהפסק-דין
  • בג"ץ 5442/21עזבון המנוח עטיה אחמד גאנם ז"ל נ. מדינת ישראל - משרד האוצרפסק-דין

הלכות

  1. 1על מבקש סעד מבג"ץ מוטלת חובה מקדמית לשטוח טענותיו בפני הרשות המוסמכת לפני הגשת העתירה, וחובה זו קיימת גם בעתירות הנוגעות לביטול חוקים או תקנות.
  2. 2פנייה לרשות מינהלית צריכה להיעשות תוך מיצוי סביר של דרכי הפעולה ובמישרין מול הרשות תחילה.