החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5130/15 פלוני נ. המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הוצאות בעתירה שנמחקה לאחר מתן הסעדבקשה לפסיקת הוצאות בעתירה מנהלית שנמחקה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נמחקה לאחר שניתנו לעותרים היתרי המעבר המבוקשים לחתונה. בית המשפט קבע כי אי מתן תשובה עניינית לפניות הציבור של העותרים מצדיק חיוב המשיבים בהוצאות. בשל נסיבות העניין והפתרון המהיר נקבעו ההוצאות בשיעור מתון של 2,000 ש"ח.

העובדות

העותרים עתרו למתן היתרי מעבר מהגדה המערבית לרצועת עזה דרך ישראל כדי להשתתף בחתונה. לאחר שניתנו היתרים לעותרים, העתירה נמחקה לבקשתם ונותרה לדיון בקשה לפסיקת הוצאות. המשיבים טענו כי הבקשה הוגשה שלא לפי הנהלים ולא מוצו הליכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים לאחר שהעתירה נמחקה בשל מתן הסעד המבוקש?
  2. 2.האם אי מתן תשובה עניינית לפניות הציבור שנשלחו לקצין פניות הציבור מצדיק חיוב בהוצאות?

הלכות

  1. 1

    אי מתן תשובה עניינית לפניות הציבור טרם הגשת העתירה מצדיק, כשלעצמו, חיוב המשיבים בהוצאות העותרים בנסיבות העניין.

    ״סבורני כי בנסיבות הקונקרטיות העולות מן החומר שבפניי אי מתן תשובה עניינית לאותן פניות מצדיקה, כשלעצמה, לחייב״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נסיבות העניין ופרק הזמן המהיר שבו באו הדברים על פתרונם מצדיקים לקבוע הוצאות בשיעור מתון.

    ״עם זאת, נסיבות העניין בכללותן ופרק הזמן המהיר בו באו הדברים על פתרונם מצדיקים להעמיד את ההוצאות על״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • רצועת עזה
  • קצין פניות הציבור
  • מנהל אזרחי
  • תשובה עניינית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

5130/15

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

העותרים:

1.

פלונית

2. פלוני

3. פלוני

4. פלוני

5. פלוני

6. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר

נ ג ד

המשיבים:

1.

המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית

2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

עתירה זו התייתרה לאחר שניתן לעותרים הסעד המרכזי לו עתרו - מתן היתרי מעבר לעותרת 1 ולילדיה (העותרים 5-2) מהגדה המערבית לרצועת עזה דרך ישראל לשם השתתפות בחתונת אחיה של העותרת 1. העתירה נמחקה לבקשת העותרים ונותרה להכרעה בקשתם לפסיקת הוצאות.

המשיבים מתנגדים לבקשה, וטענתם העיקרית היא כי העותרים הגישו בקשתם שלא על פי הנהלים הרלבנטיים ולא מיצו הליכים טרם הגשת העתירה.

ואולם גם אם אצא מן ההנחה שהעותרים לא פעלו בהתאם לנהלים ושבקשתה המקורית של העותרת 1 לא הועברה מהקישור הפלסטיני אל המת"ק הישראלי (מבלי להכריע בעניין), לטענה אחת של העותרים לא ניתן כל מענה בתגובת המשיבים, והיא הטענה כי לא נשלחה תשובה עניינית לארבע פניות ששלחו העותרים לקצין פניות הציבור במנהל האזרחי טרם הגשת העתירה, בחלקן נטען כי בלתי סביר שלא לקבל בקשות להיתר המוגשות למעלה משבוע לפני האירוע שבבסיס הבקשה. מבלי להביע כל עמדה לגבי טענה זו של העותרים לגופה, סבורני כי בנסיבות הקונקרטיות העולות מן החומר שבפניי אי מתן תשובה עניינית לאותן פניות מצדיקה, כשלעצמה, לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים (השוו: בג"ץ 10239/03 זלצר נ' שר הפנים אברהם פורז (30.5.2004); בג"ץ 8098/12 וליד נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית (7.4.2014)). עוד אציין כי איני סבורה שיש ליתן משקל בהקשר דנן להתנהלותם הנטענת של העותרים לאחר קבלת הסעד, כטענת המשיבים.

עם זאת, נסיבות העניין בכללותן ופרק הזמן המהיר בו באו הדברים על פתרונם מצדיקים להעמיד את ההוצאות על שיעור מתון, והמשיבים יישאו אפוא בהוצאות ובשכר טרחת העותרים בסך של 2,000 ש"ח.

ניתנה היום, ז' באייר

התשע"ו (15.5.2016).

ליאת

בנמלך

ר

ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1אי מתן תשובה עניינית לפניות הציבור טרם הגשת העתירה מצדיק, כשלעצמו, חיוב המשיבים בהוצאות העותרים בנסיבות העניין.
  2. 2נסיבות העניין ופרק הזמן המהיר שבו באו הדברים על פתרונם מצדיקים לקבוע הוצאות בשיעור מתון.