בג"ץ 5176/20 גואדי אגבאריה נ. משרד הפנים - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי

השופטת ד' ברק-ארז:

1.

העתירה דנן, שהוגשה על-ידי שני בני זוג שאינם מיוצגים, נסבה על בקשתה של העותרת 2 (להלן: העותרת ), תושבת השטחים, שיוענק לה מעמד בישראל, וכן שלא תורחק ממנה. ניתן להבין מן הכתובים כי העותר 1, בן זוגה, הוא אזרח ישראלי, וכי להם שלושה ילדים. עתירתם מכוונת כלפי משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: המשיב ).

2.

לפי הנטען, העותרים פנו בעבר למשיב בבקשות שונות הנוגעות להסדרת מעמדה של העותרת, ואף השיגו על החלטותיו בבית הדין לעררים הפועל מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ובבית המשפט המחוזי, אלא שטענותיהם נדחו.

3.

בהחלטתי מיום 14.8.2020 הוריתי לעותרים לפרט את מספרי ההליכים הקודמים שהתנהלו בעניינם. העותרים לא מסרו את כל הפרטים האמורים, ומאז הגישו שורה של הודעות מהן עולה, בין השאר, כי במקביל להגשת העתירה דנן הם הגישו ערעור מנהלי שעודו תלוי ועומד בבית משפט זה (עע"ם 5274/20). העותרים חזרו והדגישו כי יש ליתן להם סעד מן הצדק, בשים לב לנסיבותיהם האישיות ולמצב החירום שהוכרז בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.

4.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי (ראו והשוו: בג"ץ 3647/18 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הפנים (לשכת האוכלוסין הרצליה) , פסקה 6 (3.6.2018); בג"ץ 5731/20 אבחסירה נ' רשות האוכלוסין – משרד הפנים , פסקה 5 (17.8.2020)). לכך יש להוסיף כי כידוע, בית משפט זה בשבתו כבג"ץ אינו פועל כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של הערכאות האחרות אלא במקרים חריגים ביותר (ראו: בג"ץ 5900/19 שטנגר נ' נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון (24.9.2019)).

5.

טרם סיום יובהר, למען הסר ספק, כי אין בדחיית העתירה כדי לנקוט עמדה לגוף הדברים. דרכם של העותרים פתוחה להעלות את טענותיהם בפני הגורמים המוסמכים לכך, וטוב יעשו אם ישקלו לקבל ייצוג משפטי, בין על-ידי בדיקת זכאותם לקבלו מטעם הסיוע המשפטי ובין בדרך אחרת.

6.

העתירה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.