פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5184/04 סוהילה אבו סריחאן נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · איחוד משפחות - נישואי ביגמיהעתירה לבג"ץ לעניין מתן רישיון ישיבת קבע מכוח נישואים לאזרח ישראלי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה לחייב את המשיבים להעניק לתושבת רצועת עזה רישיון לישיבת קבע מכוח נישואיה לאזרח ישראלי. הנימוק: האזרח נשוי לאישה אחרת, ונישואי ביגמיה אינם מקימים זכות לאיחוד משפחות. לפיכך לא נדרש בית המשפט לטענה בדבר כנות הנישואין.

העובדות

העותרת היא תושבת רצועת עזה, והעותר הוא אזרח ישראלי. העותר נשוי גם לאישה נוספת, ולפי שימוע ומכלול החומר מנהל עמה משק בית משותף ויש להם ילד משותף. המשיבים סירבו לבקשת איחוד המשפחות בשל נישואי הביגמיה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם רשאי משרד הפנים לסרב למתן מעמד לתושבת רצועת עזה מכוח נישואיה לאזרח ישראלי הנשוי לאישה אחרת?

הלכות

  1. 1

    אין בכוחם של נישואי ביגמיה כדי להצדיק מתן מעמד מכוח איחוד משפחות, ומדיניות זו אושרה בפסיקת בית המשפט.

    ״מדיניות המשיבים היא שאין בכוחם של נישואי ביגמיה כדי להצדיק מתן מעמד מכוח איחוד משפחות.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין פסול בהחלטה שלא ליתן מעמד לאישה שנישאה לאדם הנשוי לאישה אחרת.

    ״אין כל פסול בהחלטת המשיבים שלא ליתן מעמד לעותרת מכוח נישואיה לעותר, משזה האחרון נשוי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • נישואי ביגמיה
  • רישיון לישיבת קבע
  • תושבת רצועת עזה
  • עתירה
  • מעמד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

5184/04

בפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ד' חשין

העותרת:

סוהילה אבו סריחאן

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. משרד הפנים

3. שר הבטחון פנים

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

כ"ג בכסלו התשס"ז

(14.12.06)

בשם העותרת:

עו"ד עביר בדארנה

בשם המשיבים:

עו"ד מיכל צוק

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

עתירה זו עניינה בקשת העותרים להורות למשיבים להעניק לעותרת, תושבת רצועת עזה, רישיון לישיבת קבע בישראל, מכוח נישואיה לעותר, שהוא אזרח ישראלי.

סירובם של המשיבים להיעתר לבקשת העותרים לאיחוד משפחות נובע מכך שנישואי השניים הם נישואי ביגמיה; לאמור: העותר נשוי לאישה נוספת. המשיבים מצאו כי מדבריו של העותר עצמו במהלך שימוע שנערך לו עולה, שהוא מנהל משק בית משותף עם האישה האחרת דווקא, ולשניים ילד משותף. מסקנה דומה עלתה ממכלול החומר שמצוי בפני המשיבים.

עיינו בטענות הצדדים ובאנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. מדיניות המשיבים היא שאין בכוחם של נישואי ביגמיה כדי להצדיק מתן מעמד מכוח איחוד משפחות. מדיניות זו אושרה בפסיקת בית-משפט זה לא אחת (ראו למשל בג"ץ 5303/05 בדארנה נ' שר הפנים (טרם פורסם)). על-רקע ההלכה בעניין זה, ותפיסת המשפט הישראלי את התופעה של נישואי ביגמיה, אין כל פסול בהחלטת המשיבים שלא ליתן מעמד לעותרת מכוח נישואיה לעותר, משזה האחרון נשוי – ואין על-כך מחלוקת – לאישה אחרת. לאור מסקנתנו זו, לא נדרשנו לטענה הנוספת שהעלו המשיבים, באשר לספקות בדבר כנות נישואיהם של העותרים.

אשר-על-כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ו' בטבת התשס"ז

(27.12.06).

המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • עע"מ 3899/13מדינת ישראל - משרד הפנים נ. הגר גרמדין מהרהפסק-דין
  • עע"מ 369/07בסאם אבו נאב נ. משרד הפניםפסק-דין

הלכות

  1. 1אין בכוחם של נישואי ביגמיה כדי להצדיק מתן מעמד מכוח איחוד משפחות, ומדיניות זו אושרה בפסיקת בית המשפט.
  2. 2אין פסול בהחלטה שלא ליתן מעמד לאישה שנישאה לאדם הנשוי לאישה אחרת.