פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
5185/02
בפני:
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' ריבלין
העותרים:
1. מוחמד בן
מוסא אבו עאיש
2. רחמה בת מוחמד רדואן
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו-על-תנאי
תאריך הישיבה:
ט' באייר תשס"ג
(11.5.03)
בשם העותרים:
עו"ד ר' כרמון
בשם המשיב:
עו"ד ע' אטינגר
פסק-דין
העותר 1 (אזרח ישראלי) נשא לאישה את העותרת 2 (נתינת ירדן). בקשת העותרים להענקת מעמד לעותרת, במסגרת איחוד משפחה בישראל, נדחתה מן הנימוק שנישואי העותר לעותרת הם נישואי ביגמיה. אין חולקין, שכשבוע לפני נישואיו לעותרת, הצטייד העותר בתעודת גירושין, המעידה על גירושיו מאשתו הקודמת. אלא שהולדת ילד נוסף לאשתו הקודמת של העותר, כשנתיים לאחר גירושיהם הנטענים, הובילה את המשיב למסקנה כי גירושיו של העותר מאשתו הקודמת לא היו אלא גירושים פיקטיוויים וכי בפועל מקיים העותר מערכת יחסים משפחתית הן עם אשתו הקודמת והן עם העותרת.
בא-כוח העותרים קיווה לשכנענו, שהעותר אכן גירש את אשתו הקודמת וכי הילד שנולד לה כשנתיים לאחר גירושיהם היה פרי קיום יחסים חד-פעמיים עימה באחד מביקוריו בביתה כדי לראות את ילדיו מנישואיו עימה. ואולם העיון בכלל נסיבות הפרשה הביאונו לכלל מסקנה כי אין יסוד להתערב בצדקת קביעתו של המשיב, שגירושיו של העותר מאשתו הראשונה היו למראית עין בלבד, בעוד שבפועל נשא את העותרת על פני אשתו הראשונה.
בהיעדר טעם שיצדיק התערבות בהחלטת המשיב, הננו דוחים את העתירה.
ניתן היום, ט' באייר תשס"ג
(11.5.03).
ש ו פ
ט ש ו פ
ט ש ו פ ט