בג"ץ 4479/06 האלה שקיר נ. משרד הפנים

השופט א' ריבלין :

עניינה של העתירה במתן אזרחות ישראלית לעותר 2, תושב ירדן, מתוקף נישואיו לעותרת 1, שהיא אזרחית ישראלית. לאחר השתלשלות עניינים המתוארת בעתירה ובתגובה לה, הוחלט שלא להיעתר לבקשת איחוד המשפחות מן הטעם שהעותר נשוי לשתי נשים ומשום שלפי המידע שמצוי בפני המשיב – לא נתקיימה הדרישה בדבר מרכז חיים בישראל. יצוין כי לדברי העותרת, היא אמנם יצאה את הארץ מספר פעמים, אולם זאת, על-מנת לבקר את אמו של העותר שחלתה, ולטפל בה.

לא מצאנו פגם המצדיק התערבות בהחלטת המשיב. בית משפט זה חזר ואישר את מדיניות המשיב, שלא ליתן מעמד לאזרחים זרים בנסיבות של ריבוי נישואין (ראו למשל בג"צ 5303/05 ע’ ב’ נ' שר הפנים , תק-על 2005(3) 1354; בג"ץ 1126/02 אבו-עסא נ' שר הפנים , תק-על 2002(3) 2851). מדיניות זו הוחלה – ואושרה – אף מקום בו התגרש הבעל מאחת מנשותיו אך התברר כי היו אלה גירושים פיקטיביים וכי בפועל התקיימו שתי מערכות יחסים משפחתיות מקבילות (בג"ץ 5185/02 אבו עאיש נ' שר הפנים , תק-על 2003(2) 1974). בענייננו, אין מחלוקת על כך שהעותר היה נשוי לשתי נשים, ודי בכך כדי לשלול עילה להתערבות בהחלטת המשיב. עם זאת, בעתירה נטען כי בינתיים התגרש העותר מאשתו האחרת, וכי "עובדתית כיום הוא נשוי רק לעותרת בלבד". לנוכח טענה זו – שטרם התבררה – מזמין המשיב את העותר להגיש בקשה חדשה שתגובה במסמכים מתאימים; במסגרת אותה בקשה – מוסיף המשיב – על העותרים להראות כי עתה, מרכז חייהם המשותף הוא, כנטען בעתירה, בישראל. המשיב מטעים כי העותר לא יורחק מישראל למשך 90 ימים – זאת על-מנת לאפשר הגשת בקשה חדשה לאיחוד משפחות, כאמור.

לנוכח הדברים הללו, דין העתירה להידחות על הסף. בפני העותרים פתוחה הדרך לפעול כמוסבר לעיל ולהגיש בקשה חדשה, מבוססת במסמכים מתאימים, לאיחוד משפחות. אין צו להוצאות.