בג"ץ 5198/11 מרדכי להב נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לפטור מאגרה בהליך שבכותרת. כידוע, על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית וקיום עילה להליך. בנסיבות המקרה דנן, מוכנה אני להניח לטובת המבקש כי מצבו הכלכלי אינו בטוב. עם זאת, לא שוכנעתי כי מתקיים התנאי הנוסף בדבר קיום עילה להליך.

ככל שניתן להבין מהחומר שהוגש בתיק, המבקש המייצג את עצמו מלין על החלטת בית-המשפט המחוזי נצרת (כב' השופט אברהם) מיום 15.6.2011 אשר דחה בקשה שהגיש המבקש שכותרתה "בקשה לפירוש מוסמך לפסה"ד". כפי הנראה, בבקשתו האמורה התייחס המבקש להחלטה קודמת של בית-המשפט המחוזי לפיה נדחתה בקשת המבקש - אותה הגיש בעצמו על-אף היותו מיוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית - למתן החלטה בבקשה לעיון מחודש בתנאי פיקוח שהוטלו עליו במסגרת התיק הפלילי בו הורשע. בית-המשפט המחוזי קבע כי "כבר ניתנה החלטה לפי הסכמת הצדדים". נראה לכאורה כי בדברים אלה התייחס בית-המשפט המחוזי לכך שביום 23.3.2011 ניתן תוקף של החלטה להסכמה שהושגה בין המבקש בהיותו מיוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית לבין המדינה, בדבר שינוי תנאי הפיקוח.

הנה כי כן, ככל שניתן להבין מכתב העתירה, הרי היא מופנית כנגד החלטות שיפוטיות של בית-המשפט המחוזי בנוגע לתנאי פיקוח שהוטלו על המבקש. בשים לב לכך שברגיל אין בית-המשפט הגבוה לצדק יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית-המשפט המחוזי, ובהתחשב בכך שעומד לעותר סעד חלופי (ראו: סעיף 23 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006) נראה כי העתירה שבכותרת אינה מגלה עילה להתערבות. בהתחשב בכך, לא מצאתי מקום לפטור את המבקש מתשלום אגרה ובקשתו בעניין זה נדחית. המבקש ישלם את האגרה תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), ולא – יימחק ההליך באין אגרה ללא צורך בהודעה נוספת. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.