בג"ץ 5200/09 פלוני נ. מדינת ישראל

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

כאמור בהחלטתנו מיום 10.9.15, לאחר שעיינו בהודעת המשיבה מיום 13.8.15 סברנו, כי בנושא הספציפי שעמד בעיקר על הפרק – שאלות הקשורות לטענות פלסטינים למאוימות שלא בשל חשד לשיתוף פעולה עם ישראל, אלא כמו על רקע נטיה מינית – מיצתה העתירה עצמה. בנושא דנא הוגש דו"ח צוות בין-משרדי בראשות נציגת משרד ראש הממשלה; בדו"ח נאמר, כי ככלל אין בסיס לטענה כללית לעניין מאוימות על רקע נטיה מינית בשטחי הרשות הפלסטינאית, למעט מקרי קיצון שלגביהם יופנה הפרט לטיפול מעשי של מתאמת הרווחה באיו"ש; זאת לשם סיוע רווחתי בצורות שונות, וככלל מחוץ לתחומי מדינת ישראל (הודעת המשיבה מ- 9.12.14). האמור אמנם לא הניח דיו את דעתם של באי כוח העותר (הודעה מ- 1.7.15), אך נוכח הליכים אחרים בנושא דנא וכן ניתוק לתקופות ממושכות של מגע העותר עם באי כוחו, סברנו כי נושא זה מוצה בשלב הנוכחי תוך שרושמים אנו לפנינו את תוכן הדו"ח. ואולם, כאמור, עדיין ראינו ((החלטתנו מ-10.9.15) לחדש את הדיון בנושא המאוימות על רקע שיתוף פעולה, טענה שנדחתה על-ידי ועדת המאוימים בנובמבר 2009; אך הנה שוב ניתק העותר מגע והסניגוריה הציבורית ביקשה להשתחרר מן הייצוג (החלטת השופט פוגלמן מ-24.11.15).

ב.

עתה מבקשת המדינה לבטל את הדיון ולמחוק את העתירה נוכח היעדרות העותר, תוך שמירת טענות לעניין המאוימות; ככל שישוב העותר ויפנה על סמך מידע עדכני, ישוב וייבחן עניינו על-ידי הועדה, והוא לא יורחק עד לשלושים יום לאחר החלטת הועדה, ככל שיפנה.

ג.

האמור נראה לנו ראוי בנסיבות. כנזכר מעלה, לטענת הנטיה המינית ישנו מתוה לסיוע על-ידי מתאמת הרווחה, ובנושא המאוימות נשמרות הטענות על פי פסקה ב' מעלה.

ד.

העתירה נמחקת איפוא בנתון לכך, ללא צו להוצאות.