בג"ץ 5200/98 ז'ק בניטה נ. עידית פדן - מנהלת אגף הרישוי - משרד התחבורה ירו

העותר מבקש רשיון להוראת נהיגה. הדרך הרגילה לקבלת רשיון כזה נקבעה בתקנות 247 ו248- לתקנות התעבורה, התשכ"א1961-. בדרך זאת יש לעמוד במבחני אישיות ומבחני ידע וכן לעמוד בתנאים נוספים שנקבעו בתקנות. אולם העותר אינו מוכן ללכת בדרך זאת, אלא הוא מבקש לקבל פטור מן התנאים שנקבעו בתקנות אלה. האפשרות לקבל פטור נקבעה בתקנה 250 לאותן תקנות. לפי תקנה זאת רשות הרישוי מוסמכת לתת פטור כאמור למי ששימש במשרד הרישוי בתפקיד בוחן נהגים או מורי נהיגה בתקופה של חמש שנים ובתנאי שיקבל המלצה ממנהל משרד הרישוי במחוז. במקרה שלפנינו העותר אכן עבד כבוחן במשרד הרישוי במשך תקופה של יותר מחמש שנים. אולם מנהל משרד הרישוי, שהיה ממונה עליו, מסרב לתת לו המלצה, בעיקר בגלל בעיות הכרוכות במילוי תפקידו. כנגד סירוב זה הוגשה העתירה. בעתירה מעלה העותר טענות בדבר שיקולים זרים, חוסר סבירות והפליה. אולם אין הוא תומך טענות אלה בראיה. הטענה היחידה של העותר לענין זה היא כי מנהל המשרד המחוזי מתנכל לו כיוון שהוא התלונן ביום 21.8.95 בפני מנהלת אגף הרישוי במשרד התחבורה על נוהל בלתי תקין במשרד המחוזי. אולם עובדה היא כי מנהל המשרד המחוזי כתב חוות דעת שלילית על העותר כבר לפני המועד בו העותר התלונן על הנוהל במשרד. כיוון שכך, ובהעדר כל ראיה המוכיחה כי נפל פגם בשיקול הדעת של מנהל המשרד המחוזי, אין לנו יסוד להתערב בסירוב לתת לעותר המלצה, שיש בה כדי לפטור אותו מן התנאים שנקבעו בתקנות לצורך מתן רשיון להוראת נהיגה. העתירה נדחית.