בג"ץ 5267/10 נאיף אבו צוצין נ. שר הפנים

השופט א' גרוניס:

1.

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים שעניינה הסדרת מעמדו של העותר 1 בישראל לפי נוהל איחוד משפחות.

2.

העותר 1 הינו תושב הרשות הפלסטינית ואילו העותרת 2 הינה אזרחית ישראל המתגוררת בבאר שבע. העותרים נשואים זה לזו ולהם ילד אחד. במועד כלשהו פנו העותרים למשיב בבקשה כי לעותר יינתן היתר שהיה בישראל לפי נוהל איחוד משפחות. במשך תקופה מסוימת ניתן לעותר רישיון ישיבה ארעי בישראל מסוג א/5 ואף הונפקה לו תעודת זהות לתושב ארעי. באותה תקופה התגוררו העותרים יחד בבאר שבע, והעותר הועסק כנהג אגד. ביום 26.4.2007 הודיע המשיב לעותרים, כי הבקשה לאיחוד משפחות סורבה מן הטעם שבידי גורמי הביטחון מידע בדבר קשר של העותר לגורמי טרור. בהודעה נמסר לעותר כי עליו לצאת מישראל באופן מיידי. נוכח הסירוב, ולאחר שפניות נוספות למשיב נדחו, יצא העותר מישראל וכיום הוא מתגורר בעזה. עתה, מבקשים העותרים להשיג על החלטה זו של המשיב. כן עותרים הם לקבלת צו ביניים לפיו יינתן לעותר אישור שהייה זמני בישראל עד להכרעה בעתירה.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. הסעדים המבוקשים בעתירה מבוססים על הוראות סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 ועל הוראות סעיף 3 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, ופרט 12 לתוספת הראשונה לאותו חוק, קובעים כי הערכאה המוסמכת לדון בעתירה בעניין זה הינה בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. מכאן, כי לעותרים קיים סעד חלופי בדרך של פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בנוסף, עתירתם של העותרים לוקה בשיהוי רב, שכן חלפו למעלה משלוש שנים מאז ניתנה החלטת המשיב בעניינם. גם מטעם זה דינה של העתירה להידחות על הסף. נוכח הזמן הרב שחלף מאז ניתנה ההחלטה, טוב יעשו העותרים אם יפנו פעם נוספת למשיב, בטרם יפנו לערכאות שיפוטיות.

4.

העתירה נדחית אפוא על הסף מבלי שנתבקשה תגובה.