פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
4793/11
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותרים:
1. סאלמה צאנע
2. רמזי סלימאן
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
2. משרד לביטחון פנים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד פנחס ברזילי
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.
עתירה למתן צו על תנאי, המכוון כלפי משרד הפנים (להלן: המשיב 1 ) ומשרד לביטחון פנים (להלן: משיב 2 ) לבוא וליתן טעם מדוע לא תאושר בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות מטעמים הומניטאריים בהתאם לסעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה), התשס"ג-2003. העותר נשוי לאזרחית ישראלית ולהם 4 ילדים. בני הזוג נשואים 12 שנה ומתגוררים בתחומי מדינת ישראל. העותרים הגישו בעבר בקשה לאיחוד משפחות וזו התקבלה לפי הנוהל המדורג. העותר היה בעל מעמד א/5 במשך מספר שנים. במהלך שנת 2006, עם בואו של העותר לשערי משרד הפנים על מנת לחדש את האשרה, קיבל הודעת סירוב חידוש מצד המשיבים בגין מניעה ביטחונית. על פי טענת העותרים, סירוב זה נבע מהיות בן משפחתו מדרגה ראשונה קשור לפעילות טרור. על החלטה זו הוגשה עתירה לבית משפט זה, אשר דחה אותה על הסף (בג"ץ 6569/07). על פי טענת העותרים, בן המשפחה המדובר אינו בין החיים ועל כן נימוק זה מתייתר. עסקינן בשינוי נסיבות מהותי שיש בו להביא לאישור איחוד משפחות. עוד הוסיפו, כי הם סובלים ממצב כלכלי קשה והעותר הוא המפרנס העיקרי של המשפחה.
2.
לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו למסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. העותרים סומכים עתירתם על "טעמים הומניטאריים" באופן לקוני, מבלי לפרט טעמים אלו. אומנם הסמכות לדון בעתירה לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 קנויה אך לבית משפט זה, אולם לא די באזכור כותרת סעיף החוק המותיר את הסמכות לדון בסוגיה לבית משפט זה אלא ראוי שגם תוכן העתירה יעיד על כך. ודוק; מהות הבקשה כפי שהוגשה היא לאיחוד משפחות (יובהר כי אין מדובר בתקיפת החלטה של הוועדה המקצועית על פי סעיף 3א1 לחוק הנ"ל). בכל הנוגע לסעד זה, קיים לעותר סעד חלופי. סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000 מפנה להוראות פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק, הקובע כי הערכאה המוסמכת לדון בעתירה בעניין זה היא בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (ראו בג"ץ 8959/10 יוסף עביד נ' משטרת ישראל (12.4.2011); בג"ץ 6147/10 פלונית נ' שר הפנים (5.10.2010); בג"ץ 5267/10 אבו צוצין נ' שר הפנים (19.7.2010); בג"ץ 4580/10 זידאן נ' שר הפנים
(22.6.2010)).
כמו-כן, עתירה זו לוקה באי מיצוי הליכים. העותרים לא העלו את טענתם בדבר שינוי נסיבות שנתעורר בגין מותו של אותו קרוב משפחה שעסק על פי הנטען בפעילות טרור לפני משיב 1, וזו עולה לראשונה רק במסגרת העתירה דנא. גרסת העותרים לפיה נקלעו למצוקה כלכלית קשה וכן חלקו של העותר בפרנסת המשפחה ראויים להתברר במסגרת הגשת בקשה מחודשת לאיחוד משפחות לידי משיב 1. לא הוכח שטעם זה מצוי היה לפני משיב 1 עת נתן את החלטתו ולא נמצאה לגרסתם זו כל אינדיקציה בחומר שהונח לפנינו. אי מיצוי ההליכים טרם הגשת העתירה מהווה גם הוא עילה לדחיית העתירה על הסף (ראו בג"ץ 8959/10 דלעיל; בג"ץ 5770/10 פלוני נ' מדינת ישראל (12.9.2010); בג"ץ 778/08 נגמה נ' מדינת ישראל (11.5.2008); בג"ץ 10417/07 דלעיל; בג"ץ 5008/07 מחאמיד נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (16.9.2007); בג"ץ 2766/07 סובחי נ' משרד הפנים סניף עכו (12.7.2007); בג"ץ 10634/06 אבו הדבה נ' שר הפנים (18.2.2007); בג"ץ 10298/06 יאסין נ' מנהלת התאום והקישור האזרחית איו"ש (7.2.2007))). נוסף על כך, העתירה לוקה בשיהוי רב. זהו נימוק נוסף המצדיק דחיית העתירה על הסף (ראו למשל בג"ץ 2116/99 הוועדה המקומית צו יגאל נ' שר הפנים, פ"ד נג (4) 61; בג"ץ 56/08 ביז'יקו נ' שר הפנים (10.11.2009); בג"ץ 11099/07 חיננית אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
(30.6.2008)).
5.
אשר על כן, העתירה נדחית מבלי שנתבקשה תגובה.
ניתן היום, י"ז בתמוז תשע"א (19.7.11).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט