פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5324/13 מוחמד סלימאן אבו אלכבאש נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

ניתן ביום

בקצרה

ביטחון ושטחים · שטח אש בבקעת הירדן ופינוי רועיםעתירה לבג"ץ למתן צו מניעה נגד פינוי עותרים משטחי שטח אש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה שביקשה למנוע את פינוי העותרים משטחי שטח אש בבקעת הירדן. נקבע כי העותרים לא הוכיחו מגורים כתושבי קבע, וכי טענות דומות כבר נדחו בעתירות קודמות. בהתחשב בהסכמת המשיבים לאפשר רעיית צאן על פי היתרים, נדחתה העתירה ללא צו להוצאות.

העובדות

העותרים שוהים בשטחים בבקעת הירדן המוכרזים כשטח אש משנת 1972. העותרים הגישו עתירות קודמות שנדחו. המשיבים הסכימו לאפשר לעותרים לרעות צאנם מעת לעת על פי היתרים קונקרטיים ולאחר תיאום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות למשיבים שלא לפנות את העותרים משטחים הנמצאים בבקעת הירדן המוכרזים כשטח אש?

הלכות

  1. 1

    העותרים לא הוכיחו שהיו תושבי קבע בשטחים במועדים הרלוונטיים, ולכן אין מקום להיענות לעתירה.

    ״די לומר שהעותרים לא השכילו להוכיח שהם שהו בשטחים כתושבי קבע במועדים הרלוונטיים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות דומות שהועלו בעתירות קודמות של העותרים נדחו, ולכן אין מקום לדיון חוזר בהן.

    ״זאת ועוד, כאמור עתירה קודמת של העותרים בה הם העלו טענות דומות נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 13.4.2011״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שטח אש
  • בקעת הירדן
  • תושבי קבע
  • עתירה
  • היתרים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

5324/13

לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט מ' מזוז

העותרים:

1. מוחמד סלימאן אבו אלכבאש

2. וליד סלימאן אבו אלכבאש

3. מוסא סלימאן אבו אלכבאש

4. חרב סלימאן אבו אלכבאש

5. חכם עלי אבו אל כבאש

נ ג ד

המשיבים:

1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

2. היחידה המרכזית לפיקוח, המינהל האזרחי

3. ועדת המשנה לפיקוח המינהל האזרחי

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

י"ט בחשון התשע"ה

(12.11.2014)

בשם העותרים:

עו"ד תאופיק ג'בארין

בשם המשיבים:

עו"ד תדמור עציון

פסק-דין

1.

בעתירה שבפנינו נתבקש בית המשפט להורות למשיבים שלא לפנות את העותרים משטחים בהם הם נמצאים בבקעת הירדן. עתירה זו באה בהמשך לעתירות קודמות של העותרים ואחרים אשר נידחו על ידי בית משפט זה.

2.

השטחים בהם נמצאים העותרים הוכרזו כשטח אש עוד בשנת 1972. די לומר שהעותרים לא השכילו להוכיח שהם שהו בשטחים כתושבי קבע במועדים הרלוונטיים. זאת ועוד, כאמור עתירה קודמת של העותרים בה הם העלו טענות דומות נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 13.4.2011 (בג"ץ 6999/10); וכן ראו עתירה מאוחרת שנדחתה ביום 3.7.2011 (בג"ץ 4770/11)).

3.

רשמנו לפנינו את נכונותם של המשיבים לאפשר לעותרים לרעות את עדרי הצאן שלהם מעת לעת, על פי היתרים קונקרטיים ולאחר תיאום והסכמה בין המשיבים לעותרים, וכל זאת לתקופות מסוימות. בכפוף לדברים אלה דין העתירה להידחות, וכך אנו מורים. לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט בחשון התשע"ה (12.11.2014),

בנוכחות באי כוח בעלי הדין.

ה נ ש י א

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 3326/19יאסר מחמוד מוחמד אבו אלכבאש נ. מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ופסק-דין

הלכות

  1. 1העותרים לא הוכיחו שהיו תושבי קבע בשטחים במועדים הרלוונטיים, ולכן אין מקום להיענות לעתירה.
  2. 2טענות דומות שהועלו בעתירות קודמות של העותרים נדחו, ולכן אין מקום לדיון חוזר בהן.