פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
5514/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
העותרים:
1. עמאר
חדידון
2. סמאייה חדידון
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים - מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד יונתן כותאב
בשם המשיב:
עו"ד הרן רייכמן
פסק-דין
השופטת ע' ארבל :
1.עניינה של העתירה בבקשת העותר 1, תושב האיזור, כי תאושר בקשה לאיחוד משפחות בעניינו ותוענק לו אזרחות ישראלית מכוח נישואיו לעותרת 2, אזרחית ישראל. כן מבקשים העותרים כי יינתן צו ביניים שיימנע את גירושו של העותר 1 מישראל.
העותרים טוענים בעתירתם, כי הם נישאו בשנת 1996 ושנה לאחר מכן, בשנת 1997, הגישו בקשה לאיחוד משפחות, שעל דחייתה הודע להם אך בשלהי שנת 2004.
המשיב בתגובתו מציין, כי במהלך שנת 2000 הודע לעותרים פעמיים על דחיית הבקשה לאיחוד משפחות - בפעם הראשונה בשל עמדת משטרת ישראל, לפיה מתן מעמד לעותר 1 עלול לסכן את שלום הציבור, ובהמשך, לאחר שהוסרה התנגדות המשטרה, בשל התנגדות גורמי הביטחון. מאז הודע לעותרים על דחיית בקשתם בשנת 2000, טוען המשיב, לא פנו אליו העותרים פעם נוספת בעניינם, ובשלהי שנת 2004 נשלחה להם הודעה על סגירת התיק. בחודש מאי 2005 הגישו העותרים בקשה חדשה לאיחוד משפחות שסורבה נוכח הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 ( להלן : הוראת השעה ).
2.דין העתירה להידחות על הסף משני הטעמים שצוינו בתגובת המשיב. הטעם האחד הינו השיהוי הכבד בהגשת העתירה, כ-5 שנים לאחר שהודע להם על דחיית בקשתם הראשונה לאיחוד משפחות. ברי, כי במצב דברים זה לא ניתן להעביר את ההחלטה על דחיית הבקשה תחת שבט הביקורת השיפוטית, באשר בחינה שכזו נעשית על בסיס נתונים עדכניים ולא על בסיס נתוני העבר, ומשכך לא ניתן לבחון העתירה לגופה (בג"ץ 3693/04 קאסם נ' שר הפנים (לא פורסם, ניתן ביום 4.8.04) וההפניות שם).
אשר לדחיית הבקשה השנייה שהגישו העותרים לאיחוד משפחות, הרי שזו תואמת את המצב המשפטי הקיים נוכח הוראת השעה, ומשכך אין עילה להתערבותנו.
יחד עם זאת נוסיף, כפי שמציין גם המשיב בתגובתו, כי באפשרות העותרים להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות, במסגרתה ייבחן האם נכנס עניינם של העותרים בגדר אחד החריגים הקבועים בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)(תיקון), התשס"ה-2005. עוד נציין, כי לכשיינתן פסק הדין בעתירות העקרוניות התלויות ועומדות בבית משפט זה, שעניינן חוקתיותה של הוראת השעה, וככל שיסברו כי בידם עילה לכך, באפשרותם של העותרים לשוב ולפנות בבקשה לרשויות המוסמכות לעניין זה.
העתירה נדחית על הסף.
ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.
ניתן היום, כ"ד בכסלו תשס"ו (25.12.05).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט ת