בג"ץ 557-24 בג"ץ 557-24

1.העתירה שלפנינו כוונה לכך שיתאפשר לעותרים לקיים במוצאי שבת, 20.1.2024, הפגנה בעיר חיפה שעניינה הוא "קריאה לעצירת המלחמה, לעסקת השבת החטופים ולקידום תהליך מדיני".

2.העותרים מייצגים, כהגדרתם, את מפלגת חד"ש וקואליציה של ארגונים ומנסים זה מספר שבועות לקבל אישור להפגנה. הבקשה העומדת ביסוד העתירה הנוכחית היא הבקשה השלישית במספר, לאחר ששתי בקשות קודמות סורבו בשבועיים האחרונים. לטענת העותרים, הם צמצמו את בקשתם בעת הזו, בין השאר מבחינת היקף המשתתפים. לאחר ששקלה את הדברים הודיעה משטרת ישראל כי החלופה היחידה מבחינתה לקיום ההפגנה הוא עריכתה ביום חול באזור מרכז הקונגרסים בחיפה, כלומר לא במרכז העיר כפי שבקשו העותרים, ובהיקף של עד 450 איש.

3.עמדת היועצת המשפטית לממשלה הייתה כי החלופה שהוצעה על ידי המשטרה אינה מספקת, בשים לב לשילובם המצטבר של תנאי החלופה – הריחוק משכונות המגורים, המועד (שלא בסוף שבוע) והצמצום המשמעותי במספר המשתתפים.

4.הדיון בעתירה התקיים לפנינו היום, 18.1.2024. בעיקרו של דבר העותרים עמדו על היקף הפגיעה בחופש הביטוי שלהם, ועל כך שבקשתם לא נענתה חרף התפשרות מבחינתם בהיקף ובמאפייני האירוע, ובכלל זה נכונותם לוויתור על תהלוכה.

5.במסגרת הדיון הוצג לפנינו (בהסכמת העותרים) חומר חסוי מטעם המשטרה ובו הודגש, בין היתר, החשש מפעולות אלימות מצד מתנגדים להפגנה. לאחר מכן שמענו בהרחבה את דברי מפקד מחוז חוף, שהציג את תמונת המשימות והאיומים מנקודת מבטו המקצועית ועמד על טעמי החלטתו. בכלל זאת הדגיש את העומס המיוחד המוטל על המשטרה בצאת השבת, מועד שבו מתקיימים ארועי מחאה רבים ונדרשת פעילות משטרתית מוגברת.

6.בשלב זה העלינו לפני שני הצדדים את האפשרות להסכמה שתהיה מבוססת על חלופה במיקום המבוקש וביום שבת אך לא בשעות העומס שלאחר צאת השבת.

7.לאחר שיח ושיג שהתקיים בין הצדדים במסגרת הפסקה שנערכה בדיון, מסר ב"כ המדינה את המתווה שאושר – בעקבות הסכמת הצדדים על ידי מפקד המחוז, כדלקמן:

א.ההפגנה תתקיים בכיכר פריז בחיפה.

ב.מועד ההפגנה יהיה בין השעות 13:30 עד 15:30.

ג.בהפגנה לא ישתתפו יותר מ-700 איש.

יתר התנאים המקובלים יקבעו ע"י המשטרה וימסרו לעותרים היום, עד השעה 21:00.

עוד הובהר, כי המתווה כפוף להערכת מצב שתקיים המשטרה, בשים לב למצב הביטחוני העדכני, עובר לקיום ההפגנה.

יש לברך על הסכמת הצדדים.

8.לא נוכל לחתום את דברינו מבלי לציין את הדברים שאמורים להיות מובנים מאליהם: האפשרות לקיים הפגנה אינה פריבילגיה מיוחדת, כי אם זכות יסוד. הדברים יפים גם בעת מלחמה, גם אם היבטים מעשיים עשויים לתחום את היקף הרישיון שניתן. כמו כן, איומים באלימות מצד צדדים שלישיים אינם יכולים לשמש שיקול המאיין את האפשרות להפגין.

אנו נותנים תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שהובאה בגוף פסק דיננו.

אין צו להוצאות.