פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5610/12 אקסטל בע"מ נ. עיריית מעלה אדומים

ניתן ביום

בקצרה

תכנון ובנייה · ארנונה - ביטול חיוב ודחיית עתירה מוקדמתעתירה למתן צו על תנאי (בג"ץ) בנוגע לחיוב ארנונה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ קבע כי אין לנהל הליך מקביל בבג"ץ ובבית המשפט לעניינים מקומיים בעניין חיובי ארנונה. נקבע כי הביקורת על החלטת ועדת הערר צריכה להתברר בערכאת הערעור המוסמכת, לפי הכלל הבג"צי של מיצוי הליכים. העתירה נמחקה תוך שמירת טענות העותרת.

העובדות

העותרת, מפעל לייצור פרופילי אלומיניום בעיריית מעלה אדומים, השיגה על חיובי ארנונה שנגבו ממנה בגין שטחים פטורים. ועדת הערר קבעה כי טענות לגבי מדיניות הרשות אינן בסמכותה. במקביל הוגש ערעור לבית המשפט לעניינים מקומיים ועתירה לבג"ץ.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדון בעתירה לבג"ץ בעניין ארנונה במקביל להליך ערעור בבית המשפט לעניינים מקומיים?
  2. 2.האם יש לקיים התדיינות מקבילה בבג"ץ ובערכאה מוסמכת אחרת לאחר שהוגש ערעור על החלטת ועדת הערר?

הלכות

  1. 1

    בהליך מקביל בין ערכאות אין לנהל בבג"ץ הליך מקביל להליך בערכאה המוסמכת, ועל בעל הדין לבחור במסלול אחד.

    ״אין מקום לניהול מקביל של הליך בבג"ץ והליך בערכאה אחרת, למען יתפוס בית משפט זה את כל אשר לא מצא מקומו בערכאה המוסמכת.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכלל הבג"צי של מיצוי הליכים מחייב לפנות תחילה לערכאה המוסמכת, והביקורת על החלטת ועדת הערר תושמע בערכאת הערעור.

    ״הביקורת על החלטה שכזו ראוי לה שתושמע במסגרת ערכאת הערעור המוסמכת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ארנונה
  • ועדת ערר
  • בית המשפט לעניינים מקומיים
  • מיצוי הליכים
  • סמכות מקבילה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

5610/12

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט א' שהם

העותרת:

אקסטל בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. עיריית מעלה אדומים

2. מנהל הארנונה

3. הממונה על הרשויות המקומיות באיו"ש

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

עו"ד אלעזר יקירביץ

בשם המשיבים 1-2:

עו"ד גלעד רוגל

בשם משיב 3:

עו"ד יצחק ברט

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.

מונחת לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא ישיבו לעותרת ארנונה שנגבתה ממנה שלא כדין בגין שטחים הפטורים מארנונה, ולהפסיק גבייה זו מעתה ולהבא.

2.

העותרת הינה מפעל לייצור פרופילי אלומיניום, ומצויה בתחומה המוניציפאלי של עיריית מעלה אדומים. נוכח סברתה של העותרת כי חלו שגיאות באופן חישוב הארנונה בה חויבה, השיגה היא על החיובים בפני מנהל הארנונה של העירייה. לאחר שהשגות אלה נדחו, עררה העותרת על החלטות מנהל הארנונה לפני ועדת הערר. במסגרת טענותיה של העותרת לפני ועדת הערר, נתקפה מדיניותה הפיסקאלית של עירית מעלה אדומים כמדיניות בלתי סבירה, השוקלת שיקולים זרים ונגועה בהפליה. על פי החלטת ועדת הערר, טענות אלה לא מצויות בסמכותה של הועדה "ומקומן בהליכים מינהליים שאינם מעניינה של הוועדה". נוכח האמור, הגישה העותרת את העתירה שבמוקד דיוננו, המגוללת את השגותיה השונות ביחס להחלטות מנהל הארנונה וועדת הערר. במקביל, הגישה העותרת ערעור על החלטת ועדת הערר לבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים, אשר מתייחס אף לסוגיות נוספות שאינן חלק מהעתירה. בהקשר זה יובא האמור בסעיף 2 לעתירה, לפיו: "הסמכות הינה לבית משפט נכבד זה היות ואין בית משפט מינהלי מקביל באיו"ש ובהיות העתירה גם נגד הממונה על איו"ש. במקביל לעתירה זו הגישה העותרת גם לביהמ"ש לעניינים מקומיים במעלה אדומים ערעור על החלטת ועדת הערר".

3.

לאחר עיון בעתירה, כמו גם בתגובות המשיבים, דין העתירה להידחות בהיותה מוקדמת. אין אנו סבורים כי יהא זה נכון שעניינה של העותרת ידון בשתי ערכאות משפטיות במקביל. לעיתים, במצב של סמכות מקבילה, בעל דין הפותח בהליך מגדיר את המתווה הדיוני בו עליו לצעוד. אף במצב כזה, עליו לבחור במסלול אחד, ולא "לרקוד בכל החתונות". מעבר לכך, בכל הקשור לבית המשפט הגבוה לצדק, דרך המלך היא פניה לערכאה אחרת מוסמכת מכח "הכלל הבג"צי" של מיצוי הליכים. כאן, תעיד התנהגות העותרת על הדברים. דהיינו, ככל שסבורה היא כי לוועדת הערר סמכות לדון בטענותיה ביחס למדיניות העיריה, הרי שמיקודה של טעות, ככל שקיימת, מצוי בהחלטת ועדת הערר. הביקורת על החלטה שכזו ראוי לה שתושמע במסגרת ערכאת הערעור המוסמכת. כך פעלה העותרת שעה שערערה על ההחלטה לפני בית המשפט לעניינים מקומיים. כמובן שאין הדבר מונע מבעד העותרת לפנות בעתירה מתאימה לערכאה המוסמכת ככל שערכאת הערעור תגבה את החלטת ועדת הערר בשאלת היעדר הסמכות – מבלי להביע כל עמדה לגופה של הכרעה כזו. ואולם, אין מקום לניהול מקביל של הליך בבג"ץ והליך בערכאה אחרת, למען יתפוס בית משפט זה את כל אשר לא מצא מקומו בערכאה המוסמכת. סדרי הדין כשמם כן הם – מטרתם עשיית סדר בדין. גישת העותרת יש בה כדי ליצור התדיינות כפולה, בלבול דיוני, וסיכון במתן הכרעות סותרות. על כן, העתירה נמחקת תוך שלעותרת נשמרות כל טענותיה.

4.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ל'

בשבט התשע"ג (10.2.2013).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (7 מסמכים)

  • בג"ץ 1996/22כל בו חצי חינם בע"מ נ. בית המשפט המחוזי מרכז-לודפסק-דין
  • בג"ץ 2168/22גנאן חטיב נ. משטרת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 2074/22תנועת רגבים נ. ראש הממשלהפסק-דין
  • בג"ץ 1504/18טלה יוהנס נ. שר הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 8514/17הרב שמעון לגריסי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 2746/14מיכל הלוי נ. מדינת ישראל משרד מבקר המדינהפסק-דין
  • בג"ץ 2077/14נוצראלה יעקב נ. ראש המטה הכללי צבא הגנה לישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1בהליך מקביל בין ערכאות אין לנהל בבג"ץ הליך מקביל להליך בערכאה המוסמכת, ועל בעל הדין לבחור במסלול אחד.
  2. 2הכלל הבג"צי של מיצוי הליכים מחייב לפנות תחילה לערכאה המוסמכת, והביקורת על החלטת ועדת הערר תושמע בערכאת הערעור.