בג"ץ 5622-24 בג"ץ 5622-24

השופט נ' סולברג:

1.עניינה של העתירה שלפנינו, בבקשת העותר כי נורה על שחרורו מהמעצר המינהלי שבו הוא נתון.

2.ביום 5.7.2023, נעצר העותר, והוצא נגדו צו מעצר מינהלי, מחמת הסכנה שנשקפת ממנו לביטחון האזור. המעצר המינהלי הוארך מעת לעת, וביום 4.3.2024 הוארך פעם נוספת, עד יום 24.6.2024. עתירת המבקש לבית משפט זה נגד צו המעצר – נדחתה, תוך שצוין בפסק הדין כי "רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המינהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים, וכי ככל שלא יתקבל מידע בטחוני שלילי חדש לגבי העותר ולא ישתנו הנסיבות, אין בדעתו להאריך את הצו המינהלי מעבר לכך" (בג"ץ 4680/24 חראז נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (13.6.2024)). חרף האמור, הצו המינהלי – לא הוארך.

3.מכאן העתירה שלפנינו, שבגדרה טוען העותר כי הוא מוחזק במעצר בלתי חוקי החל מיום 25.6.2024; וכי בהעדר צו מעצר מינהלי תקף, יש להורות על שחרורו ממעצר לאלתר.

4.המשיבים, בתגובתם, הודיעו כי ביום 9.7.2024, נחתם צו מעצר מינהלי חדש בעניינו של העותר. מכאן, שבשלב זה הוא מוחזק במעצר מינהלי מכוח הצו האמור, אשר ניתן להשיג עליו באמצעות פניה לבית המשפט הצבאי. נטען אפוא, כי לנוכח שינוי הנסיבות, דין העתירה – להימחק. כמו כן צוין, כי "עקב תקלה מצערת לא הוצא צו מעצר מינהלי חדש בעניינו של העותר בתקופה שבין 24.6.2024, מועד פקיעת צו המעצר המינהלי הקודם בעניינו, ועד ליום 9.7.2024. על פני הדברים – ומבלי שבירור הדברים מוצה בשים לב לפרק הזמן להגשת תגובה זו – המדובר בפגם חמור בהליך המינהלי, שעליו יש להצר, במיוחד בשים לב למהותו של האמצעי המינהלי הנדון, ולזכויות שעל הפרק".

5.אכן, משהוצא צו מעצר מינהלי בנסיבות כגון דא, הדרך המתאימה להשיג עליו היא פניה לבית המשפט הצבאי, אשר יאזן בין עוצמת הפגם הנובע ממעצרו הלא חוקי של העותר עובר להוצאת הצו, לבין שיקולים אחרים, כגון מסוכנות העותר וביטחון הציבור והאזור (בג"ץ 1519/23 דאוד נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 4 (29.3.2023)). לעותר עומד אפוא סעד חלופי, ובנסיבות אלה – דין העתירה להימחק. עם זאת, מספר הערות.

6.ראשית, אדגיש כי הפגם שנפל בענייננו – חמור ביותר. החזקת אדם במעצר בלתי חוקי, מהווה פגיעה קשה ביותר בזכויותיו; קל וחומר, מקום שבו מדובר על מעצר מינהלי, על כל המשתמע מכך. מצופה כי המשיבים יבצעו בירור ממצה של מהלך האירועים שהוביל לתקלה – כפי שציינו בתגובתם כי יעשו – ויפיקו לקחים כנדרש. שנית, בהחלטתי מיום 9.7.2024, הוריתי למשיבים, בשים לב לעניין שעל הפרק, להגיש תגובה מקדמית עד יום 10.7.2024, בשעה 12:00. בבקשה למתן ארכה שהגישו המשיבים, צוין כי הארכה נדרשת, שכן ב"כ המשיבים "שהה בדיון בפני בית המשפט הנכבד". ככל החלטה שיפוטית, גם מועד הגשת תגובה – איננו בגדר המלצה; קל וחומר, בעתירה מעין זו. ככל שנבצר מב"כ המשיבים לטפל בתגובה כנדרש בהחלטה, היה עליו למסור את הטיפול בעתירה לפרקליט אחר, שאינו נמצא בדיון בבית המשפט.

7.לבסוף אציין, כי גם התנהלותו של ב"כ העותר – אינה משביעת רצון. בעתירה שהוגשה, לא צוין דבר לגבי פסק הדין בעניינו של העותר מיום 13.6.2024, שבו צוין כאמור כי בכוונת המשיב 1 להאריך את מעצרו המינהלי של העותר. אמנם, ברי כי אין בכך כדי לרפא את הפגם שבמעצרו הבלתי חוקי של העותר; ואולם, היה בכך כדי להאיר את העתירה באור שונה מכפי שצוירה. ממילא, חובה על עותר להציג בעתירתו את התמונה העובדתית במלואה; מדובר במושכלות ראשונים.

8.העתירה נמחקת אפוא בזאת.

אין צו להוצאות.