בג"ץ 5632/21 עמותת אנימלס נ. משרד החקלאות ופיתוח הכפר

השופט א' שטיין:

1.

ביום 17.8.2021 הגישה העותרת, עמותת אנימלס, עתירה למתן צו-על-תנאי, במסגרתו ביקשה כי נורה למשיב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ליתן טעם מדוע לא ישלים את פעולות החקירה ביחס לשלוש תלונות אותן הגישה העותרת בקשר עם התעללות בבעלי חיים בתאריכים: 8.4.2018 (להלן: תלונת אילות ) , 19.2.2020 (להלן: תלונת מייסורה )

ו-20.2.2020 (להלן: תלונת בהיג'ה ) . לעתירה צורפו פניות רבות של העותרת למשיב בבקשה ל"עדכון סטטוס" אודות הטיפול בתלונות האמורות. פניות העותרת, ככלל, לא זכו לכל מענה. נוכח הזמן הרב שחלף ממועד הגשת התלונות, ונוכח היעדר המענה מצד המשיב, נאלצה העותרת לפנות בעתירה לבית משפט זה.

2.

ביום 17.8.2021 הוריתי למשיב להגיב לעתירה.

3.

ביום 29.11.2021, לאחר שתי בקשות להארכת מועד, הגיש המשיב את תגובתו המקדמית לעתירה. במסגרת התגובה המקדמית דיווח המשיב כדלקמן: ביחס לתלונת אילות – ביום 19.7.2021 הוחלט על סגירת תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות, והודעה על סגירת התיק נשלחה לעותרת ביום 28.11.2021, ארבעה חודשים לאחר ההחלטה, ויום אחד עובר להגשת תגובת המשיב; ביחס לתלונת בהיג'ה – לאחר בחינה הוחלט על-ידי הגורמים הרלבנטיים כי אין מקום לפתוח בחקירת התלונה. ביחס לתלונה זו לא דווח מתי התקבלה ההחלטה ולא נטען כי ההחלטה נמסרה לעותרת; ביחס לתלונת מייסורה – דווח כי בירור בנושא העלה כי אין בידי המשיב תיעוד בנוגע לתלונה הנטענת וקיים ספק האם התלונה התקבלה. כן דווח כי נוכח הזמן שחלף ממועד הגשת תלונת מייסורה הוחלט שאין מקום לבחון אותה לגופה. אציין בהקשר זה, כי העותרת הציגה אסמכתא להגשת התלונה למשיב. נוכח האמור טען המשיב כי העתירה התייתרה.

4.

בהתאם להחלטתי מיום 30.11.2021, הודיעה העותרת כי העתירה אכן התייתרה וכי היא אינה עומדת עליה. עם זאת, העותרת ביקשה כי נחייב את המשיב בהוצאותיה. העותרת הזכירה כי היא פנתה פעמים אינספור למשיב בבקשה ל"עדכון סטטוס" בנוגע לתלונותיה, וכי על-אף שהתברר כעת כי ביחס לאחת התלונות התקבלה החלטה עובר להגשת העתירה, ושביחס לאחרת התלונה אבדה כליל, המשיב לא טרח להשיב לפניותיה החוזרות ונשנות תשובה אשר היה בה כדי לייתר את הגשת העתירה. כן הוסיפה העותרת וציינה, כי תגובת המשיב מגלה כי פעל בניגוד לדין. כך, ביחס לתלונת בהיג'ה ההודעה על סגירת החקירה לא נמסרה לעותרת כלל, בניגוד לסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ), וביחס לתלונת אילות ההודעה על סגירת החקירה נמסרה לעותרת רק זמן רב לאחר קבלת ההחלטה.

5.

בהתאם להחלטתי מיום 14.12.2021, המשיב הגיב לבקשת העותרת לפסיקת הוצאות. בתגובתו טען המשיב כי ההחלטות ביחס לתלונות אילות ובהיג'ה לא התקבלו בעקבות העתירה. כן נטען כי אי שליחת ההודעות במועד, כשלעצמה, אינה מובילה למסקנה לפיה יש לחייב את המשיב בהוצאות משפט.

6.

גם אם אקבל את טענת המשיב לפיה אין קשר סיבתי בין הגשת העתירה לתוצאותיה – ואציין כי ביחס לתלונות בהיג'ה ומייסורה ניתן לפקפק בטענתו זו – דעתי היא כי יש לחייב את המשיב בהוצאות העותרת. בהינתן תגובת המשיב, אין ספק כי מדובר בעתירה מיותרת אשר לא הייתה צריכה לבוא לעולם ולכלות את זמנם וממונם של בית המשפט ובעלי הדין. עתירה זו הייתה נמנעת אם המשיב היה פועל כדין וטורח להשיב לפניות העותרת בבקשותיה החוזרות ונשנות לקבל "עדכון סטטוס" (והשוו לחובות המדינה לפי סעיף 63 לחסד"פ וסעיף 2 לחוק לתיקון לסדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958). אלא שהמשיב לא טרח להשיב לפניותיה הרבות של העותרת, ובכך לא נותרה לעותרת ברירה כי אם להגיש עתירתה. בנסיבות אלה, אין סיבה שהעותרת תישא לבדה בעול ההוצאות.

7.

סוף דבר: העתירה נדחית. המשיב ישלם לעותרת הוצאות בסך של 7,000 ש"ח.