פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 569/14 עמיאל בן צבי נ. ביהמ''ש המחוזי באר שבע

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · דחיית עתירה לבג"ץ בהליך פשיטת רגלעתירה לבג"ץ נגד החלטות בהליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה שהגיש עותר המצוי בהליך פשיטת רגל, וקבע כי הטענות נסבות על החלטות של בית המשפט המחוזי ועל ניהול ההליך, ואינן מקום להשגה בבג"ץ. נקבע כי לבית המשפט הגבוה לצדק אין לשמש ערכאת ערעור על ההחלטות הדיוניות, וכי הסדרת כללים כלליים בפשיטת רגל נעשית בפסיקה הנבנית ממקרה למקרה. העותר הופנה ללשכת הסיוע המשפטי לבחינת זכאותו לייצוג.

העובדות

העותר מצוי בהליך פשיטת רגל שהתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע והחל בשנת 2004. העותר, שלטענתו אינו מיוצג בהליך, השיג על תביעות חוב והחלטות שניתנו בהליך ועל אופן ניהולו. העתירה לא צירפה את כלל המשיבים הרלוונטיים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בית המשפט הגבוה לצדק יתערב בהחלטות שניתנו בהליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי?
  2. 2.האם ניתן לקבוע בעתירה לבג"ץ כללים כלליים בהליך פשיטת רגל לבקשת נושה להכריז על נתבע פושט רגל?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על הערכאות האזרחיות, ועתירה אינה יכולה לשמש תחליף לדרכי ההשגה הקבועות בדין.

    ״הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על הערכאות האזרחיות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עניינים כלליים של ארחות פשיטת רגל אינם נושא לעתירה בבג"ץ, אלא לפסיקה הנבנית ממקרה למקרה בעקבות פרשנות החקיקה.

    ״ואם בעניינים כלליים של "ארחות פשיטת רגל" עסקינן, בודאי אין אלה נושא לעתירה בבג"ץ״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פשיטת רגל
  • עתירה
  • בג"ץ
  • ערכאת ערעור
  • תביעות חוב
  • נושה
  • סיוע משפטי
  • ייצוג

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

569/14

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט י' עמית

העותר:

עמיאל בן צבי

נ ג ד

המשיבים:

1. ביהמ''ש המחוזי באר שבע

2. משרד המשפטים

3. כונס הנכסים הרשמי

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.

לפי הנטען בעתירה, בעניינו של העותר מתנהל הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (פש"ר 5185/04). הליך זה, כך נטען (סעיף 26 לעתירה), החל בחודש מאי 2004. בעתירתו בא העותר – שכנטען אינו מיוצג בהליך פשיטת הרגל – בטרוניות שונות בנוגע אליו, בין היתר בנוגע לתביעות חוב קונקרטיות שהוגשו, ומבקש כי בית משפט זה יבהיר "כללים ונוהלים ברורים בהליך פש"ר לבקשת נושה להכריז על נתבע פושט רגל, בכדי למנוע פגיעה בחירותם של אזרחי ישראל".

ב.

לאחר העיון בעתירה, חוששנו כי לא נוכל להיעתר לה. מעבר לעובדה כי העתירה אינה נהירה כל צרכה, טענותיו הקונקרטיות של העותר נסבות על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בגדרי הליך פשיטת הרגל, ועל אופן ניהולו של הליך זה. ואולם, הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על הערכאות האזרחיות. ככל שבחפצו של העותר להשיג על החלטות שונות הניתנות בגדרו של הליך פשיטת הרגל, בידיו לעשות כן במסגרת הדרכים הקבועות בדין , ועתירה לבית משפט זה אינה יכולה להוות תחליף לדרכים אלה, שהן סעד חלופי לבירור טענותיו של העותר. על כך יש להוסיף, כי הגם שחלק מטענותיו של העותר נסבות – כאמור – על החלטות שניתנו בתביעות חוב ובהליכים ספציפיים, העותר לא צירף כמשיבים לעתירה את כלל הגורמים הרלבנטיים, וגם בכך טעם לפגם. ואם בכל אלה לא סגי, טענותיו של העותר נוגעות בחלקן להחלטות שניתנו ואירועים שהתרחשו לפני מספר שנים, באופן שמעורר ספק האם בכלל ניתן להידרש אליהם בנקודת הזמן הנוכחית. ואם בעניינים כלליים של "ארחות פשיטת רגל" עסקינן, בודאי אין אלה נושא לעתירה בבג"ץ, אלא לפסיקה הנבנית ממקרה למקרה בעקבות פרשנות החקיקה.

ג.

מטעמים אלה לא נוכל להיעתר לעתירה. ייטיב העותר עשות אם יפנה ללשכת הסיוע המשפטי לצורך בחינת זכאותו לייצוג.

ניתן

היום, כ"ב בשבט התשע"ד (23.1.2014).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 6218/20ישראל אריאל נ. כונס הנכסים הרשמיפסק-דין

הלכות

  1. 1בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על הערכאות האזרחיות, ועתירה אינה יכולה לשמש תחליף לדרכי ההשגה הקבועות בדין.
  2. 2עניינים כלליים של ארחות פשיטת רגל אינם נושא לעתירה בבג"ץ, אלא לפסיקה הנבנית ממקרה למקרה בעקבות פרשנות החקיקה.