בג"ץ 569/14 עמיאל בן צבי נ. ביהמ''ש המחוזי באר שבע

השופט א' רובינשטיין:

א.

לפי הנטען בעתירה, בעניינו של העותר מתנהל הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (פש"ר 5185/04). הליך זה, כך נטען (סעיף 26 לעתירה), החל בחודש מאי 2004. בעתירתו בא העותר – שכנטען אינו מיוצג בהליך פשיטת הרגל – בטרוניות שונות בנוגע אליו, בין היתר בנוגע לתביעות חוב קונקרטיות שהוגשו, ומבקש כי בית משפט זה יבהיר "כללים ונוהלים ברורים בהליך פש"ר לבקשת נושה להכריז על נתבע פושט רגל, בכדי למנוע פגיעה בחירותם של אזרחי ישראל".

ב.

לאחר העיון בעתירה, חוששנו כי לא נוכל להיעתר לה. מעבר לעובדה כי העתירה אינה נהירה כל צרכה, טענותיו הקונקרטיות של העותר נסבות על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בגדרי הליך פשיטת הרגל, ועל אופן ניהולו של הליך זה. ואולם, הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על הערכאות האזרחיות. ככל שבחפצו של העותר להשיג על החלטות שונות הניתנות בגדרו של הליך פשיטת הרגל, בידיו לעשות כן במסגרת הדרכים הקבועות בדין , ועתירה לבית משפט זה אינה יכולה להוות תחליף לדרכים אלה, שהן סעד חלופי לבירור טענותיו של העותר. על כך יש להוסיף, כי הגם שחלק מטענותיו של העותר נסבות – כאמור – על החלטות שניתנו בתביעות חוב ובהליכים ספציפיים, העותר לא צירף כמשיבים לעתירה את כלל הגורמים הרלבנטיים, וגם בכך טעם לפגם. ואם בכל אלה לא סגי, טענותיו של העותר נוגעות בחלקן להחלטות שניתנו ואירועים שהתרחשו לפני מספר שנים, באופן שמעורר ספק האם בכלל ניתן להידרש אליהם בנקודת הזמן הנוכחית. ואם בעניינים כלליים של "ארחות פשיטת רגל" עסקינן, בודאי אין אלה נושא לעתירה בבג"ץ, אלא לפסיקה הנבנית ממקרה למקרה בעקבות פרשנות החקיקה.

ג.

מטעמים אלה לא נוכל להיעתר לעתירה. ייטיב העותר עשות אם יפנה ללשכת הסיוע המשפטי לצורך בחינת זכאותו לייצוג.