פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
5756/09
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרות:
1. שלומית מוסקוביץ
2. רחל מוסקוביץ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - משרד החקלאות
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרות:
בעצמן
פסק דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
עתירה זו מכוונת נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 333/08), וביסודה תביעה שהגישו העותרות נגד המשיבה (עב (ת"א) 10510/05). מתחילה היתה יריעת המחלוקת רחבה יותר (חלקה צומצם בפסק דין חלקי של בית הדין האזורי לעבודה מיום 29.4.07), ולהלן יובאו עיקרי הדברים הנצרכים לעתירה דנא.
ב.
אמן של העותרות (להלן המנוחה ) הועסקה על ידי המשיבה למעלה מעשרים שנה. בתחילת שנת 2003 חלתה המנוחה במחלה קשה, ממנה נפטרה ביום 23.4.03. ביום 30.3.03 הגישה המנוחה תביעה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות), תש"ל - 1970 (להלן חוק הגמלאות ) בה עתרה להוון 25% מהגמלה לה תהיה זכאית עם פרישתה (שהיתה מתוכננת ליום 31.5.03), אלא שלמרבה הצער היא נפטרה בטרם נבחנה התביעה, והטיפול בה הופסק. בשנת 2005 נפטר אביהן של העותרות (להלן המנוח ). בתביעה שהגישו לבית הדין האזורי לעבודה טענו העותרות, כי המשיבה התרשלה בטיפולה בזכויות הוריהן. בין היתר נטען, כי המשיבה לא טיפלה במהירות הראויה בתביעת ההיוון ובבקשה לפרישה מיידית, כי המשיבה הפרה את חובתה לייעץ לבני המשפחה לגבי הדרך למיצוי המקסימלי של זכויותיהן, וכי בהתחשב במצבו הרפואי של המנוח היה על המשיבה לידע אותו על האפשרות להמיר את גמלת השאירים בתשלום חד פעמי של פיצויי פיטורין.
ג.
ביום 30.4.08 דחה בית הדין האזורי בתל אביב את התביעה. במישור המשפטי נקבע, כי על המדינה חובה לספק לעובדיה מידע לגבי האפשרויות הכלכליות העומדות בפניהם ועל ההשלכות של בחירה בדרך זו או אחרת, אך מנגד - כי אין היא צריכה לספק להם ייעוץ פנסיוני, עניין שאינו במומחיותה וטעון מידע פרטני שאינו בידה. באופן פרטני נקבע, כי בנסיבות הקונקרטיות לא היתה המשיבה צריכה להעלות בפני המנוחה את האפשרות של פרישה מיידית לגמלאות, וכי לא הוכח שבקשה כאמור הועלתה מצדה. עוד נקבע, כי בשנת 2003 לא היה ידוע שאבי המשיבות ילך לעולמו בתוך שנתיים ויתכן שבזמן אמת אכן היה מצבו טוב יותר כשאיר של עובדת ולא של גמלאית. נקבע, כי העותרות לא הוכיחו, שאילו היתה מתקבלת תביעת ההיוון היו הסכומים ששולמו למנוח גבוהים משמעותית מאלה ששולמו לו כגמלת שאירים, וכי בכל מקרה הן לא הוכיחו כי להן נגרם נזק. סוף דבר, תביעת העותרות נדחה אך לא נעשה צו להוצאות. ערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 333/08) נדחה בהנמקה קצרה לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. נקבע, כי בית הדין האזורי הגדיר נכונה את חובת המדינה כלפי עובדיה, כי זו לא הפרה את חובתה כלפי הורי העותרות וכי לא הוכח שאכן נגרם לעותרות הנזק לו הן טוענות.
ה.
בעתירה הנוכחית נאמר, כי סעיף 40 לחוק הגמלאות מורה:
"עובד שנפטר לאחר שלוש שנות שירות, רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:
(1)
פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור בסעיף 39 (א)...".
ונטען, כי אפשרות זו לא הוצגה בפני האב, כי נוכח נסיבותיו האישיות (מצבו הרפואי ומקורות ההכנסה שלו) הוא היה בוחר בה, ולבסוף - כי מאחר שלא בחר בה, ונוכח פטירתו כעבור שנתיים, נגרם לו הפסד של עשרות אלפי שקלים. עוד נטען, כי שגה בית הדין האזורי בקבעו, שלא הוכח שכספים אלה היו מגיעים לעיזבון. נטען, כי המשיבה התרשלה בכך שלא טיפלה בתביעת ההיוון במועד, וכי אף שהפער בין הסכום ששולם לאב לבין סכום ההיוון אינו גדול, עדיין היה מקום לפצות בגינו. נטען, כי בתי הדין לא ייחסו משקל להתנהלות בעייתית של המשיבה - ובפרט המכון לשירותים וטרינריים בו הועסקה המנוחה - התנהלות שנטען כי נמתחה עליה ביקורת במסגרת פסק דין של בית משפט השלום (שקיבל את תביעת העותרות בעניין אחר), ובמסגרת דו"ח ועדה בראשות השופט זיילר. ולבסוף, נטען כי ראש ההרכב בבית הדין הארצי הביע את עמדתו עוד טרם החלו הצדדים לטעון, לא התייחס לטיעוני הצדדים, והכריע בעניינם ללא בירור והנמקה.
ו.
לאחר העיון אין בידינו להיעתר לעתירה. "כידוע, אין בית משפט זה מתערב בפסיקותיהם של בתי הדין לעבודה, אלא אם מתגלית טעות משפטית מהותית אשר הצדק דורש את תיקונה. התערבות מעין זו תהיה רק במקרים נדירים, והפעלת סמכותו של בית משפט זה תיעשה בזהירות מיוחדת (ראו בג"ץ 279/84
פלדי נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד לט(3) 103 (1985); בג"ץ 797/08 וינברג נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (לא פורסם, 11.2.08))" (בג"ץ 5375/08 אליאס ואח' נ' משרד החינוך (לא פורסם); בג"ץ 1823/07 עבדאללה נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם)). אין המקרה שלפנינו - חרף המציאות האנושית המצערת העולה ממנו - בא בגדרים אלה.
ז.
למעשה מעלות העותרות שתי טענות. ראשית , כי לא הוצגה בפני אביהן האפשרות לתבוע פיצוי פיטורין, וכי התרשלות זו גרמה להן לנזק. שנית , כי המשיבה התרשלה בטיפול בתביעת המנוחה, ובבקשתה לפרישה מוקדמת. המדובר בנושאים עובדתיים. אין "דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים... בודאי כך הדברים בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק" (בג"צ 7341/06 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי אשקלון (לא פורסם)). בוודאי כך ביחס לקביעה, כי לעותרות נגרם נזק מאי העלאת האפשרות בפני אביהן, וביחס לטיפול בבקשת האם ותביעתה - לגביהן נקבעו ממצאים עובדתיים השוללים התרשלות. אשר לטענות בדבר עמדת ראש ההרכב בבית הדין הארצי לעבודה, אין בדברים הנזכרים בעתירה משום עילת פסול, או פגם אחר.
ניתן היום, י"ט באלול התשס"ט (8.9.09).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט