פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
5757/07
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט נ' הנדל
העותרים:
1. נוזהה אחמד אבו שרקיה
2. סעיד נאיף אבו שרקיה
3. איוב אבו שרקיה
4. נאסר אבו שרקיה
5. סלאם אבו שרקיה
6. פדוא אבו שרקיה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
י"ח באדר התש"ע
(4.3.10)
בשם העותרים:
עו"ד סאלח אבו חוסין
בשם המשיבה:
עו"ד אילאיל אמיר
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
העותרים מבקשים להורות למשיבה – הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כי תימנע מהריסת דירה בה הם מתגוררים, וזאת עד שתינתן החלטה בהתנגדות שהגיש העותר 2 כנגד תוכנית המתאר במקום, או לחילופין, עד אשר יוקצו לעותרים מגרשי בנייה וישלמו להם את שוויו של המבנה.
העתירה אכן מעוררת שאלה – אך לא זו המתוארת בה.
המבנה נשוא העתירה נתנה ללא היתר ובניגוד לתכנית המתאר המאושרת לפני למעלה מ-34 שנים (שלושים וארבע). תכנית זו מייעדת את השטח לתחבורה ציבורית ולשימוש חקלאי, עד שלא ניתן להכשיר על-פיה בניה למגורים כלל. וזה סיפור המעשה: לפני מעט יותר מ-33 שנים (שלושים ושלוש) הורשע העותר 2 בגין בנייה ללא היתר. בית-המשפט הורה לו להרוס את המבנה בתוך 3 חדשים (שלושה חודשים). מאז הוגשו נגדו כתבי-אישום נוספים בגין אי-קיום צו ההריסה האמור וצווי הריסה שיפוטיים נוספים שהוצאו. לפני 19 (תשע-עשרה) שנים, הוציא נגדו בית-המשפט צו איסור שימוש במבנה. העותר לא קיים גם צו זה. נהפוך הוא: העותר 2 הוסיף על הקיים בנייה נוספת – אף היא ללא היתר. מאז ניתן פסק-הדין, ניתנו ארכות לביצוע פסקי-דין שזמן ביצועם חלף שנית – ועיתים עשרות שנים – קודם לכן.
רק ב-2007, ביקשה המשיבה לבצע את צו ההריסה בעצמה. ביקשה ליתן צו המונע אותה מלעשות כן נדחתה על-ידי בית-משפט השלום ביום 24.5.2007 וערעור על-כך נדחה בבית-המשפט המחוזי ביום 17.6.2007.
ביום 1.7.2007, הוגשה העתירה שבפנינו, היא נקבעה לדיון היום.
אין ולא יכולה להיות שאלה כי בית-משפט זה אינו צריך ואינו מוסמך ליתן "צווים" המבטלים פסקי-דין של ערכאה מוסמכת במשפט פלילי. ראו בעניין זה פסק-דין בעע"מ 7788/07 משה סנצ'ו ואח' נ' יו"ר הוועדה המחוזית ואח' – שם נדונה סוגיה דומה
(טרם פורסם, 25.3.2010).
השאלה האחת היא כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים של בתי משפט במשך למעלה משלושים ושלוש שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף. בנסיבות אלה, לא ראינו לחייב את העותרים בשכר טירחת עורך-דין.
העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"ה באייר התש"ע (9.5.2010).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט