בג"ץ 5791/22 סימיון וישינבסקי נ. משטרת ישראל לבטחון פנים בישראל

השופט א' שטיין:

1.

במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו לחייב את משטרת ישראל לבטחון פנים ישראל (כך במקור – א.ש.) לשלם לעותר פיצוי כספי בסך שלושה מיליון ש"ח.

2.

ניסוחה של העתירה אינו מאפשר הבנה מלאה של הטענות שנטענו בה, אולם עולה ממנה שהעותר הגיש תביעה אזרחית נגד משטרת ישראל, אשר נדחתה. העותר אינו מציין את מספר ההליך או מצרף מסמכים כלשהם מאותה תביעה אזרחית. עם זאת, העותר מצטט את החלטת בית המשפט שדן לכאורה בתביעה האזרחית שהגיש לפיה: "לא ניתן לשקול תביעה זו שהיא לא כתובה בעברית חוקית אלא בשפה ספרותית".

3.

דין העתירה להידחות על הסף. ככל שאכן הוגשה תביעה ונדחתה, הרי שההליך המתאים להשגה על פסק הדין הינו ערעור לבית המשפט המוסמך ולא עתירה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ. מעבר לכך, בין אם הוגשה תביעה ונדחתה ובין אם לאו, "שעריו של בית משפט זה בשבתו כבג"ץ אינם פתוחים לתביעות לקבלת סעד כספי שמקומן בערכאות דיוניות" (ראו: בג"ץ 4333/22 טוויל נ' ראש הממשלה , פסקה 18 והאסמכתאות שם (18.7.2022)).

4.

סוף דבר – העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, ונוכח טענותיו של העותר בנוגע למצבו הכלכלי, לא נעשה צו להוצאות.