פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
5817/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותרות:
1. קטונה צ'ינצ'ילדזה
2. תמר, קטינה
באמצעות אימה צ'ינצ'ילדזה
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל / משרד הפנים
2. מנהלת ההגירה
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרות:
בעצמם
בשם המשיבות:
עו"ד אילאיל אמיר
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
עתירה נגד החלטות משרד הפנים שלא להעניק לעותרת ולבתה מעמד בישראל.
1.
העותרת 1 היא אזרחית גאורגיה, אשר נכנסה לישראל בשנת 1996 באשרת תייר, ואשר שוהה בישראל שלא כחוק. העותרת 2, בתה של העותרת, נולדה בישראל בשנת 2004. עם כניסתה לישראל הגישה העותרת בקשה לרשיון ישיבת קבע בישראל, אך בקשתה נדחתה. ביום 2.7.06 הגישה העותרת בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח החלטת הממשלה מס' 156 בעניין מתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל (להלן: החלטת הממשלה). ביום 25.10.06 נדחתה הבקשה. ערר על החלטה זו נדחה ביום 20.6.07. מכאן העתירה. המשיבות מבקשות את דחיית העתירה על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לענינים מינהליים. המשיבות מסכימות שלא להרחיק את העותרות מישראל למשך 30 ימים, על מנת לאפשר להן לפנות בעתירה כאמור.
2.
דין העתירה להידחות על הסף. עניינה של העתירה בהחלטות שלא להעניק לעותרות מעמד בישראל, בהתאם לסמכות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952. משכך, עומד לעותרות סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לענינים מינהליים – ראו סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000, ופרט 12 לתוספת הראשונה לחוק (השוו: בג"צ 5903/05 בשארה נ' משרד הפנים סניף נתניה (לא פורסם, 22.8.05)). גם העובדה כי אמות המידה להפעלת הסמכות נקבעו בהחלטת הממשלה, אין בה כדי לגרוע מקיומו של סעד חלופי כאמור.
העתירה נדחית על הסף.
רשמנו לפנינו את הצהרת המשיבות כי העותרות לא יורחקו מישראל במשך 30 יום, על מנת לאפשר להן לפנות בעתירה לבית המשפט לענינים מינהליים.
ניתן היום, כ"ז בחשון, התשס"ח (08.11.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט