פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5997/04 שלמה שקד נ. המוסד לביטוח לאומי

ניתן ביום

בקצרה

ביטוח · פטור מדמי ביטוח לעקרת ביתעתירה לבג"ץ נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לחייב בתשלום דמי ביטוח

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, גבר נשוי שאינו עובד, עתר לפטור מדמי ביטוח לאומי הניתן לעקרת בית. בג"ץ קבע כי לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית בעניין זה, וכי הוא מוסמך לפרש את החוק ולהעניק סעד. העתירה נדחתה והעותר הופנה לבית הדין.

העובדות

העותר הוא גבר נשוי שאינו עובד ומשמש לטענתו כעקר בית. המוסד לביטוח לאומי דרש ממנו תשלום דמי ביטוח, והעותר ביקש פטור לפי הגדרת עקרת בית בחוק, שלטענת המשיב שמורה לנשים בלבד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם זכאי גבר לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי הניתן ל"עקרת בית" לפי חוק הביטוח הלאומי?
  2. 2.האם יש לדון בעתירה בבג"ץ או בבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף 391(א)(3) לחוק?

הלכות

  1. 1

    לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות של מבוטח נגד המוסד בכל עניין הנוגע לביטוח לפי החוק, ולכן יש לפנות אליו ולא לבג"ץ.

    ״בית-הדין לעבודה מוסמך לפרש את החוק, ליישמו בהתאם לנסיבות העניין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עקרת בית
  • דמי ביטוח
  • המוסד לביטוח לאומי
  • סמכות ייחודית
  • בית הדין האזורי לעבודה
  • עתירה
  • שוויון
  • פטור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

5997/04

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופטת מ' נאור

העותר:

שלמה שקד

נ ג ד

המשיב:

המוסד לביטוח לאומי

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר:

עו"ד אליהו ציגלר

בשם המשיב:

עו"ד עירית אלטשולר

פסק-דין

השופט מ' חשין:

העותר, שלמה שקד, הינו גבר נשוי שאינו עובד למחייתו ומשמש לטענתו שנים ארוכות "עקר בית" בבית משפחתו. משנדרש לשלם למשיב, המוסד לביטוח לאומי, דמי ביטוח לאומי, ביקש העותר כי ייפטר מתשלום דמי הביטוח. בקשתו זו סמך העותר על טעמים מספר, ובין השאר לטענה כי זכאי הוא ליהנות מהפטור מתשלום דמי ביטוח שניתן בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 ( החוק ) ל"עקרת בית", והיא, כהגדרתו של החוק (בסעיף 238 בו): "אישה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית". תשובת המשיב היתה כי הפטור החוקי שמור, כלשון החוק, לנשים ולנשים בלבד, והעותר בהיותו גבר ממילא אינו זכאי ליהנות ממנו. מכאן העתירה שלפנינו, הסבה - בעיקרה - את עקרון השוויון ואת טענת העותר כי מופלה הוא לרעה בהיותו גבר.

דין העתירה להידחות. אמת, השאלה העולה בעתירה שאלה מעניינת היא, אלא שכהוראת סעיף 391(א)(3) שלחוק, המקום לדון בה הוא בית-הדין האזורי לעבודה ולא בית-משפט זה. ובלשון ההוראה: "לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה ... של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל עניין הנוגע לביטוח לפי חוק זה". אכן, אף העותר מכיר בתוקפה של הוראה זו ובתחולתה על עניינו, אלא שלטענתו "הפניית העותר אל בית הדין לעבודה אין בה כל תועלת, שכן הוראות החוק הן ברורות, ונראה כי בית הדין לעבודה לא יוכל להושיע את העותר". טענה זו לא נוכל לקבל, בית-הדין לעבודה מוסמך לפרש את החוק, ליישמו בהתאם לנסיבות העניין, ולהעניק לעותר סעד בהתאם לסמכויותיו. ראו עוד והשוו: בג"ץ 2795/96 חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); בג"ץ 8706/03 ראדו נ' שר הפנים והמוסד לביטוח לאומי (לא פורסם).

על העותר לפנות אפוא לבית-הדין האזורי לעבודה, כפי שהיה אמור לעשות מלכתחילה.

העתירה נדחית.

היום, ח' בתשרי תשס"ה (23.9.2004).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04059970_G08.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

אש

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות של מבוטח נגד המוסד בכל עניין הנוגע לביטוח לפי החוק, ולכן יש לפנות אליו ולא לבג"ץ.