בג"ץ 6011/08 טאלב חאלד בני עודה נ. מפקד צה"ל לאזור יהודה ושומרון

1.

העתירה שבפנינו הוגשה על ידי שני אחים. היא מופנית נגד צווי גירוש שהוצאו נגדם וכן נגד המשך מעצרם.

2.

העותרים, שנולדו בירדן, נכנסו לשטחים עם משפחתם בשנות ה-90 של המאה שעברה בעודם קטינים. מאז הם שהו בשטחים בלא היתר כדין. כל אחד מהעותרים היה מעורב בעבירות ביטחוניות. על פי המידע שבידי גורמי הביטחון שניהם משתייכים לארגון הגא"פ.

3.

על שני העותרים הוצאו כאמור צווי גירוש. הם נמצאים במעצר זה כשנה. העותר 1 הגיש עתירה קודמת (בג"ץ 9237/07) אשר נמחקה, לאחר שבא כוחו קיבל את המלצת בית המשפט וחזר בו מן העתירה. בפסק הדין מיום 26.3.08 נאמר כי המלצת בית המשפט ניתנה לאחר עיון בחומר ביטחוני שהוצג. בפסק הדין אף נאמר כי לעותר שמורות טענותיו אם יתברר שלא ניתן לגרשו משום שאין מדינה המוכנה לקבלו ואם המניעה לגירוש לא תנבע מאי שיתוף פעולה.

4.

יצוין, כי לאחר שנמחקה העתירה הקודמת קיבלו העותרים מעמד קבע בשטחים במסגרת המחוות המדיניות עליהן הוחלט על ידי הדרג המדיני. המשיב הסביר בתגובתו כי הענקת המעמד נבעה מטעות. הסתבר, כי הרשימה שכללה את שמותיהם של העותרים לא הועברה לבחינה של גורמי הביטחון. במסגרת הדיון שנערך בפנינו הוצג לנו חומר חסוי. לאורו, ולאור העובדה שבעבר נמצא כי העותרים ביצעו עבירות ביטחון, שוכנענו כי אכן מדובר בטעות וכי אילו נבחן העניין על ידי גורמי הביטחון לא היה מוקנה לעותרים מעמד קבע בשטחים.

5.

לעותרים אין זכות מוקנית לקבלת מעמד בשטחים. כאשר מתחשבים, כפי שחייבים לעשות, אף בחומר הביטחוני שהצטבר לחובת העותרים, אין מנוס מן המסקנה כי לא נפלה שגגה בידי הרשות שהחליטה על גירושם מן השטחים.

6.

כאמור, העותרים עצורים זה כשנה. נאמר לנו כי אין הם משתפים פעולה עם הגורמים העוסקים בהוצאה לפועל של צווי הגירוש. כמובן, שכאשר אין שיתוף פעולה לא נותר אלא להמשיך ולהחזיקם במעצר. אם העותרים ישתפו פעולה ואף על פי כן לא תימצא מדינה שתהיה מוכנה לקולטם, ניתן יהיה לשקול שוב את העניין. עם זאת נזכיר, כי העותרים הם ילידי ירדן ולכן לכאורה מחזיקים הם באזרחות ירדנית ומטבע הדברים שזה המקום אליו יש לגרשם.

7.

העתירה נדחית.