פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6028/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' עמית
העותר:
טדי ז'ורבין
נ ג ד
המשיב 1:
משרד
המשפטים - הלשכה לסיוע משפטי מחוז תל אביב והמרכז
המשיב 2:
אלישע
אלן
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד שי צוקרמן
בשם המשיב 1:
עו"ד מיכל מיכלין-פרידלנדר
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
העותר מנהל תביעה אזרחית נגד המשיב 2 (להלן הנתבע ), והמשיב 1 (להלן המשיב ) מצא כי האחרון זכאי לסיועו לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב - 1972 (להלן החוק ). ביום 22.3.11 פנה העותר למשיב בטענה, שהנתבע אינו עומד בתנאי הזכאות בהתאם לחוק. טרם השלים המשיב את בירור הטענה, ותשובתו התעכבה לצערי, הוגשה (ביום 21.8.11) העתירה שבפנינו. נטען בה, כי הנתבע אינו עומד הן בתנאי הנזקקות הכלכלית, הן בתנאי שעניינו סיכויי ההליך (לפי סעיף 4 לחוק), וכן נטען כי הנתבע הוא "נוכל חסר מעצורים" אשר אין להעניק לו סיוע משפטי על חשבון הציבור. לחלופין מבקש העותר, כי המסמכים עליהם חתם הנתבע לצורך קבלת הסיוע המשפטי יועברו לעיונו, נוכח "עבר 'מפואר' של הגשת תצהירים כוזבים". ביום 2.10.11, לאחר הגשת העתירה, כתב המשיב לעותר, כי תלונתו נבדקה בקפידה, ולאחר העיון "נחה דעתנו כי למר אלישע אלן יש זכאות כלכלית לסיוע משפטי. בשל כללי החיסיון, לא נוכל לפרט מעבר לכך".
ב.
לאחר העיון בעתירה, ובתגובת המשיב (מיום 11.10.11) אין בידינו להיעתר לעתירה. שאלת העמידה בתנאי הסף הכלכליים הנחוצים לקבלת סיוע משפטי- לרבות טענות העותר לגבי נכסים והכנסות שיש לנתבע - נבחנו על ידי המשיב, אשר אין סיבה לסבור כי לא עשה מלאכתו כדין. חרף תמיהות וטענות שונות שמעלה העותר לגבי הכנסות שהיו לנתבע בעבר, ולגבי תשלומים שבוצעו בהווה (כנמסר בבקשה שהוגשה ביום 27.10.11 לאחר תגובת המשיב), לא הוצגה עילה להתערב בשיקול דעתו של המשיב. כפי שמסר המשיב לעותר (במכתבו מיום 2.10.11), וכפי שציינה באת כוח המשיב בתגובתה (מיום 11.10.11), פירוט נוסף לגבי העמידה בתנאי הנזקקות (והוא הדין להעברת המסמכים המבוקשים לעיון העותר), בעייתי במספר מישורים: (1) חסיון עורך דין-לקוח; (2) חובות המשיב 2 לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981; (3) עקיפת הליכי הגילוי וההוכחות במשפט האזרחי המתנהל בין הצדדים. מצב נורמטיבי זה משליך בנסיבות, באין מנוס, גם על היקף הביקורת השיפוטית.
ג.
עוד נזכיר, כי תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג - 1973 כוללות מנגנון להגנה על הציבור מפני נשיאה בעלויות מתן סיוע משפטי שהושג "על-ידי מתן ידיעות כוזבות" (כלשון תקנה 23(א)), וכך גם לגבי סיוע אשר התברר כי ניתן לחייב את הנזקק לו בהוצאותיו מסיבות אחרות. ככל שימצא בית המשפט הדן בתביעה לגופה, כי טענות העותר מוצדקות לגופן - וזהו אכן הפורום הראוי לבירורן - יכולה ההגנה על הציבור לבוא באמצעות מנגנונים אלה שבדין. אין בכל האמור כדי לשלול כל ביקורת שיפוטית על החלטת המשיב להעניק סיוע משפטי (השוו בג"צ 3803/03 פלוני נ' הסיוע המשפטי תל-אביב (לא פורסם)), ואולם יש בכך כדי להשפיע על היקפה בשלב זה של ההליך - נוכח הבעייתיות והקשיים, כפי שכבר הוטעם.
ד.
בכל הנוגע לסיכויי ההליך, והוא הדין לטענות שעניינן ארחותיו של הנתבע והאופן בו הגיעו נכסים מסוימים לרשותו, אין דרכו בית המשפט הגבוה לצדק להיכנס לפרטי פרטיה של תביעה אזרחית המתבררת בערכאה המתאימה. כפי שציינה באת כוח המשיב, וכך נזדמן לי לציין בעבר, "אין לצפות, כי בתי המשפט העמוסים יידרשו בשני מסלולים לאותם נושאים עצמם" (בג"צ 5961/10 פורת נ' כבוד השופט ריבלין (לא פורסם)). בסופו של יום מדובר בהחלטה להעניק סיוע משפטי לאדם אשר הגורם המוסמך על פי דין מצא שהתקיימו בו תנאי הזכאות. מקומן של טענות העותר כלפי הנתבע הוא בתיק המתנהל ביניהם בערכאה האזרחית, וככל שאלה יימצאו מוצדקות - יזכה לסעדים המגיעים לו, לרבות הוצאות משפט (ככל שבית המשפט יסבור כי יש עילה לכך). פשיטא כי זכויותיו הדיוניות של העותר אינן כוללות את הזכות שבעל דינו לא יהיה מיוצג, וזכותו של הציבור שייעשה בכספו שימוש ראוי תישמר בנסיבות המורכבות בדרכים אחרות.
ה.
כאמור, איננו נעתרים לעתירה; בנסיבות אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ג בחשון תשע"ב (10.11.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט