פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
6051/17
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
העותר:
דוד מזרחי
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
בקשת העותר מיום
7.1.2018
החלטה
עיינתי בבקשת העותר, שהלכה למעשה מהווה בקשה לביטול פסק דיני מיום 25.12.2017 ול"החייאת" ההליך, ולא מצאתי לקבלה.
עתירה זו הוגשה ביום 26.7.2017, וההחלטה הדוחה את בקשת העותר לפטור מאגרה ניתנה למחרת היום (27.7.2017). המועד לתשלום נקבע ליום 12.8.2017. העותר ערער על החלטתי, והערעור נדחה ביום 27.8.2017 (בשג"ץ 6455/17). אף שהיה על העותר לשלם את האגרה, לכל המאוחר, בסמוך לאחר מתן פסק הדין הדוחה את הערעור, נמנע הוא מלעשות כן. תחת זאת, בחר "להתווכח" עם ערכאת הערעור בהגישו בקשה לביטול פסק הדין (אשר נדחתה ביום 29.10.2017) ובקשה לעיון חוזר (אשר נדחתה ביום 4.12.2017).
למעשה, ניתן היה לדחות את העתירה מחמת אי תשלום אגרה כבר לפני זמן רב. אף על פי כן, הדבר לא נעשה. ביום 3.12.2017 הגיש העותר בקשה לעיון חוזר בהחלטה בסוגית האגרה. בהחלטתי מיום 11.12.2017 דחיתי את הבקשה אולם אפשרתי לעותר, לפנים משורת הדין, לשלם את האגרה עד ליום 21.12.2017. משלא עשה כן, ביום 25.12.2017 הוריתי על מחיקת העתירה מחמת אי תשלום אגרה.
טענת העותר כי ההחלטה מיום 11.12.2017 הומצאה לו רק ביום 2.1.2018 - לאחר מתן פסק הדין - אינה יכולה להועיל לו בנסיבות העניין. ראשית, הטענה אינה נתמכת בתצהיר או באסמכתאות כלשהן. ושנית, העותר מחויב היה לעקוב אחר מתן ההחלטה בבקשתו לעיון חוזר, ובפרט כך נוכח השתלשלות האירועים המתוארת לעיל. משלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו.
בקשת העותר ל"החייאת" ההליך נדחית אפוא.
ניתנה
היום, כ"ג בטבת התשע"ח (10.1.2018).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם