פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
6134/02 - א'
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
העותר:
קיבוץ משמר הנגב
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת
ישראל
2. המועצה הארצית לתכנון ולבניה
3. הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים
4. הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז דרום
5. שבט טראבין אלסנע
6. המועצה המקומית עומר
7. שבט אלקרינאוי
8. מועצה אזורית בני שמעון
בקשה לעיון בתיק
החלטה
לפני בקשה לעיין בתיק.
1.לפי הנטען בבקשה, מבקש העיון משמש כזרוע המשפטית והציבורית של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל שהינה ארגון זכויות אדם. לטענת המבקש, במסגרת זו הוא פועל, בין היתר, למען שוויון ותקינות בחלוקת משאבים ציבוריים בתחומים שונים ובכללם קרקעות המדינה. המבקש טוען כי פנתה אליו קבוצה מתושבי הכפר הבדאוי הלא מוכר טארבין, בני שבט טארבין אלסנע, הוא המשיב 5 בעתירה נשוא בקשת העיון, בבקשה לבחון את אפשרות ייצוגם בסוגיות הקשורות להסדר מעמדו של הכפר טארבין. לטענת המבקש, העיון בתיק דרוש לו על מנת לבחון את המצב המשפטי לעומקו בכל הנוגע לזכויות התושבים. המבקש מבהיר כי בשלב זה הוא נמנע מקבלת יפוי כוח מהתושבים וזאת בשל מורכבות הנושא והרצון לקבל החלטה שקולה המבוססת על המצב המשפטי המלא.
2.המשיבים 6 ו-8 אינם מתנגדים לבקשה. יתר המשיבים לא הגיבו לבקשה, למרות שהחלטתי בעניין זה הומצאה להם כדין. העותר, קיבוץ משמר הנגב, מתנגד לבקשה. ב"כ העותר טוען כי מדובר בפרשה כואבת שהסתיימה לפני מספר שנים ומאז נעשה מאמץ על ידי כל הצדדים המעורבים לשמור על מרקם חיים יציב בין הגורמים באזור. לטענתו, כל התערבות של גוף זר לתיק ולאזור, שיעשה שימוש בכתבי הטענות אשר הוגשו בתיק, עלולה לערער את האיזון שנוצר לאחר הדיון בעתירה. העותר מוסיף וטוען כי לכך יש להוסיף את הנסיבות המיוחדות של התקופה הנוכחית, שבה רצוי להימנע ככול האפשר מפתיחת נושאים העלולים ליצור מחלוקת בין חלקים שונים של האוכלוסייה.
3.לאחר שעיינתי בתיק ובמכלול תגובות הצדדים באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה לעיון להתקבל. אין מחלוקת שאין איסור בדין על העיון בעתירה. במצב דברים זה, נקודת המוצא היא, כי בהעדר טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת, באופן עקרוני יש לאפשר עיון בתיקי בית המשפט גם למי שאינו צד להליך. השאלה שיש לבחון היא, אם כן, האם ראוי להיעתר לבקשה בשים לב למאזן האינטרסים המעורבים. הטעם שניתן לבקשה לעיין, קרי, הרצון לשקול באופן מושכל את ייצוגם של תושבי המשיבה, הוא טעם לגיטימי וראוי. גם האינטרס שעליו מבקש העותר להגן, שמירה על הסדר הציבורי, אשר בנסיבות העניין אפשר וניתן לכנותו כשמירה על הערך של "לכידות חברתית", קרי היכולת של חלקי אוכלוסיה שונים זה מזה בהיבטים רבים לחיות יחדיו בשכנות באותו אזור מחייה (השוו: דנ"פ 1789/89 מדינת ישראל נ' כהנא , פ"ד נד(5), 145), הוא בעל חשיבות שאינה מוטלת בספק. כמו כן, ברי כי הסוגיה אשר נדונה בעתירה הינה סוגיה מורכבת ורגישה. יחד עם זאת, הנטל להוכיח כי מתן עיון בתיק למבקש תפגע בערך זה מוטל על העותר, ולא מצאתי כי העותר הרים נטל זה. העותר לא הבהיר מדוע מתן זכות העיון בעתירה למבקש, כשלעצמה, עלולה לפגוע במרקם החברתי העדין המתקיים בין הצדדים מאז ההכרעה בעתירה. בשלב זה, טרם החליט המבקש האם ייאות לייצג את המשיבה 5, ואף אם יחליט לעשות כן, אין טעם טוב לשלול ממנו את זכות העיון בתיק כיום רק מהטעם שאולטימטיבית קיים חשש (שמידת הסתברותו אינה ברורה) שאם אכן יקבל על עצמו את ייצוגה יוביל הדבר לפגיעה באיזון העדין שהושג בין הצדדים לאחר הדיון בעתירה.
התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת וניתנת בזאת רשות עיון בעתירה שבכותרת, כמבוקש.
ניתנה היום, י"א באלול תשס"ו (4.9.2006).
שושנה
ליבוביץ
ר ש מ ת