פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6157/06
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותר:
שמואל קולישבסקי
נ ג ד
המשיבים:
1. נציבות מס הכנסה
2. הוועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד מאיר טויזר
בשם המשיבים:
עו"ד אילאיל אמיר
פסק -דין
השופט ע' פוגלמן:
עניינה של העתירה בהחלטת המשיבה 2 (להלן: "הוועדה
הרפואית"), בגדרה נקבעה דרגת הנכות הרפואית המשוקללת של העותר, במסגרת הליך
לבקשת פטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן:
"הפקודה").
1.
העותר, יליד שנת 1953, לוקה בבריאותו מאז היותו ילד. בשנת
1973 פנה העותר לראשונה למשיבה 1 (להלן: נציבות מס הכנסה) בבקשה לפטור ממס לפי
סעיף 9(5) לפקודה. בהחלטה מיום 26.3.73 נקבע כי שיעור נכותו המשוקלל של העותר הינו
66% לצמיתות. בחלוף שלושה עשורים שב והגיש העותר לנציבות מס הכנסה בקשה לפטור ממס
לפי סעיף 9(5) לפקודה. הוועדה הרפואית לעררים – הפועלת מכוח תקנות מס הכנסה (קביעת
אחוז נכות),
התש"ם-1979 (להלן: התקנות) – שבה
ובחנה את מצבו של
העותר
וקבעה, ביום 13.4.05, כי שיעור נכותו המשוקלל הינו 69%
,
לצמיתות. על החלטה
זו של הוועדה הרפואית משיג העותר לפנינו.
2.
לטענת העותר, נפלו פגמים בהחלטת הוועדה הרפואית. העותר טוען כי החלטת הוועדה אינה מנומקת כנדרש, וכי לא ניתנה לו זכות להשמיע טענות לפני הוועדה. העותר מוסיף וטוען כי הוועדה אינה מוסמכת לקבוע אחוזי נכות שונים מאלה הקבועים בדברי החקיקה המוזכרים בסעיף 9(5)(א)(א) לפקודה, ואף אם קיימת סמכות כאמור, יישומה בעניינו לוקה בחוסר סבירות. כן טוען העותר לפגיעה בשוויון, בעיקר על יסוד טענתו ליישום לא עקבי של הוראת הסעיף האמור.
ביום 27.3.07 נתקבלה תגובת המשיבות לעתירה. המשיבות הודיעו כי הוועדה הרפואית תתכנס שוב לדיון בעניינו של העותר בתוך 60 ימים. כמו כן ציינו, כי ככל שהוועדה הרפואית תראה בכך צורך, או ככל שיהיה העותר מעוניין בכך, יוכל הוא להופיע במועד הדיון שייקבע, ולהשמיע טענותיו בפניה. נוכח האמור, סבורות המשיבות כי ניתן לעותר הסעד האופרטיבי אותו ביקש, ולפיכך התייתרה העתירה.
העותר, בתשובתו מיום 18.4.07, עומד על בירור העתירה. לטענתו, הצעת המשיבות נותנת מענה חלקי בלבד לעתירתו, וכן יש צורך במתן הנחיות של בית משפט זה בשאלת יישומן של התקנות. לפיכך, אין טעם בהחזרת הדיון לוועדה רפואית.
3.
דין העתירה להידחות על הסף.
עתירת העותר מתייחסת בעיקרה להחלטת הוועדה הרפואית שניתנה בעניינו. לפיכך, משהסכימו המשיבות להחזרת עניינו של העותר לדיון נוסף בפני הוועדה הרפואית לעררים, אין מקום, לעת זו, לבירור נוסף של העתירה בלבושה הנוכחי. העותר רשאי – בעת הדיון החוזר – להעלות בפני הוועדה את מכלול טענותיו, וחזקה על האחרונה כי תביא האמור במניין שיקוליה.
אין בתשובת העותר, לפיה עתירתו מכוונת גם לסוגיות הנוגעות לתקפות התקנות ולאופן יישומן, כדי לשנות את התמונה. העותר יוכל להציג טענותיו אלה, כאמור, בדיון הנוסף שייקבע. ככל שסבור העותר כי אין מקומן של טענות אלו בפני הוועדה (ואיננו מחווים דעה בעניין זה), רשאי הוא למצות את ההליכים לפני הרשויות המוסמכות (השוו: בג"צ 2365/06 צלול – עמות ה
לאיכות הסביבה ושימור ים סוף
נ' מדינת ישראל , לא פורסם).
לעותר שמורה הזכות לשוב ולפנות לבית משפט זה, ככל שתהא בידו עילה, לאחר שתתקבל החלטה נוספת בעניינו ולאחר מיצוי ההליכים, כאמור לעיל.
סוף דבר, העתירה נדחית על הסף.
ניתנה היום, כ"ו באייר התשס"ז (14.5.07).
ש
ו
פ
ט ת
ש
ו
פ
ט
ת
ש
ו
פ
ט