בג"ץ 6193/03 לאה פלג נ. משרד החינוך והתרבות - הגף להערכת תארים אקדמאיים מ

בפניי בקשה לחייב את המשיב בהוצאות העתירה לאחר מחיקתה. עניינה של העתירה היה בדרישת העותרת כי המשיב יכיר בלימודיה באוניברסיטת לסטר לתואר שני, לעניין דירוג שכרה של העותרת. כשנה וחצי לאחר הגשת העתירה, וכארבע וחצי שנים לאחר קבלת התואר, נאות המשיב להכיר בלימודים האמורים, והתחייב כי הזכאות תחושב רטרואקטיבית מיום קבלת התואר (20.7.00).

מן החומר שבפניי מתברר, כי העותרת נרשמה ללימודים האמורים בהסתמך על מסמכים שונים של המשיב, אשר ציינו את האוניברסיטה האמורה כמוסד אשר תאריו שקילים לתארים אקדמיים המוענקים בישראל. מתברר, כי הימנעותו של המשיב מהכרה בתואר שרכשה העותרת נבעה מכך, שהעותרת למדה בשיטה של לימודים מרחוק, ועניין זה היה, משך פרק זמן ניכר, בבדיקה של ועדה שמונתה לשם כך (לאחר שעבודתה של ועדה קודמת באותו נושא לא הביאו לגיבוש המלצות). עוד מתברר, כי הודע לעותרת על זכאותה טרם הסתיימה עבודת הוועדה האמורה וטרם גובשו המלצותיה. עם זאת, הוועדה נדרשה לעניינם של עובדים, דוגמת העותרת, אשר החלו את לימודיהם לפני יום 1.8.00, ופרסמה את המלצותיה לגביהם בטרם גובשו שאר המלצותיה. מתגובת המשיב עולה, כי בכך ניתן פיתרון לא רק לעניינה של העותרת, אלא גם למקרים רבים נוספים.

אין בפניי טענה כי עצם הקמת הוועדה האמורה נעשתה בשל הגשת העתירה. עם זאת, נראה לי, כי בנסיבות אלה יש מקום לפסוק הוצאות לטובת העותרת. קביעת הוראות מעבר בטרם גיבוש המלצות ממצות בסוגיה מלמדת, כי עמדתו העניינית של המשיב כעת היא כי יש להפריד בין נושא הוראות המעבר לבין ההתייחסות הכוללת לסוגיה. מכך עולה לכאורה כי העתירה, אשר באה להשיג תוצאה זו, היתה מוצדקת מן הבחינה האמורה. עם זאת, לא ניתן לקבוע כי העתירה גרמה לעצם ההחלטה להכיר בתואר שרכשה העותרת, אם כי יתכן שתרמה לכך שהואץ מתן ההחלטה בעניין הוראות המעבר. יש לתת משקל גם לכך, שבשום שלב לא נשללה זכאותה של העותרת באופן קטגורי, וכי מה שעמד על הפרק היתה הפסקה זמנית של ההכרה בתארים, עד למיצוי הבדיקה של העניין. לשיקולים אלה יש לתת משקל בקביעת שיעור ההוצאות ההולם.

בשים לב למכלול השיקולים האמורים, אני מחייב את המשיב לשלם לעותרת הוצאות בסך של 5,000 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ כחוק, והוא ישא הפרשי רבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.