בג"ץ 6239/17 פלוני נ. ראש ממשלת ישראל

השופט נ' הנדל:

1.

במסגרת העתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי יינתן להם מעמד כתושב קבע – ולמצער, היתרי שהייה מתחדשים – על רקע סכנה הנשקפת לחייהם באזור עקב שיתוף פעולה של עותר 1 עם ישראל. זאת, בהסתמך על אינדיקציות חדשות שלא עמדו בפני משיבה 6 (להלן: ועדת המאוימים ) שעה שדחתה בקשה קודמת מטעם העותרים להסדרת מעמדם (עתירה כנגד החלטה זו נדחתה בבג"ץ 5315/15 [להלן: פסק הדין הקודם ]).

דין העתירה להידחות על הסף. מן החומר עולה כי העותרים הגישו לוועדת המאוימים, ביום 18.5.2017, "בקשה מחודשת להכרה כמאוים וקבלת היתרי שהייה" – שבה ביקשו להנפיק להם "אישורי כניסה מתחדשים למדינה". בקשה זו טרם נדונה לגופה, ומן המשיבים נמסר כי היא צפויה לעלות לדיון בפני ועדת המאוימים "עפ"י סדר הבקשות הממתינות לדיון". משלא מוצה ההליך המינהלי בפני ועדת המאוימים, העתירה הנוכחית מהווה עתירה מוקדמת, שכן – כפי ששנה ושילש בית משפט זה, ובניגוד לעמדה שהציגו העותרים בתשובתם לתגובת המשיבים (להלן: תשובת העותרים ) – " בהעדר החלטה של הרשות המנהלית הרלוונטית, לא ניתן לקיים כל ביקורת שיפוטית" (בג"ץ 2209/17 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2017); ראו גם בג"ץ 4695/17 אבו זהרה נ' מנהל התיאום והקישור ; ו בג"ץ 1118/12 פלוני נ' ראש ממשלת ישראל , פסקה 2 (20.6.2012)). למעלה מן הצורך אוסיף כי הדברים יפים שבעתיים לגבי הסעד הראשון שהתבקש בעתירה – מתן מעמד של תושבי קבע לעותרים – אשר ככל שניתן לשפוט מן החומר המצורף, לא קדמה כל פנייה בעניינו למי מן המשיבים.

2.

העתירה נמחקת, אפוא, ללא צו להוצאות. מטעמים מעשיים, ובהתחשב בהתפתחויות שתוארו בתשובת העותרים בנוגע לקבלת היתרי שהייה זמניים, החלטתי מיום 15.8.2017 תעמוד בתוקפה עד ליום 24.9.2017.

טענות העותרים שמורות להם, וככל שיתעורר בכך הצורך, יהיה בידם להעמיד את החלטת משיבה 6 במבחן הביקורת השיפוטית. חזקה על משיבה 6 כי תפעל בשקידה ראויה לקבלת החלטה מהירה בעניינם של העותרים.