בג"ץ 6266/10 מרואן זידאן אגבאריה נ. הממונה על עבודת שרות באמצעות חאפז

השופט

י' דנציגר:

1.

עניינה של עתירה זו היא חוות דעת שהגיש המשיב במסגרת הליך פלילי המתנהל כנגד העותר בבית משפט השלום בנצרת ולפיה אין העותר מתאים לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות. עתירה זו הוגשה ביום 25.8.2010, כאשר זמן קצר לאחר מכן היה עתיד להיגזר דינו של העותר על ידי בית משפט השלום.

2.

בנסיבות אלה, נקבע הדיון בעתירה לפני הרכב ליום 13.9.2010, ואולם יום קודם לכן מסר אחי העותר הודעה טלפונית למזכירות בית משפט זה לפיה העותר אושפז בבית חולים. משכך, בהחלטה מיום 12.9.2010 נקבע כי הדיון שנקבע למחרת היום יידחה וכי על העותר להמציא אישור על אישפוזו בבית החולים בהתאם לנוהל נשיאת בית משפט זה בדבר דחיית דיונים, וזאת עד למחרת יום מתן ההחלטה בשעה 17:00. על אף החלטה ברורה זו, עד למועד כתיבת שורות אלה לא המציא העותר כל אישור באשר לאישפוזו הנטען.

3.

כעת, הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין או לחלופין ביקש כי הדיון בעתירה יקבע בהקדם. במסגרת בקשתו עומד המשיב על כך כי בית משפט השלום בנצרת דחה את מתן גזר דינו של העותר עד לאחר הכרעה בעתירה. לבקשה זו צורפו פרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו לפני בית משפט השלום בנצרת ביום 13.10.2010 וביום 18.10.2010.

4.

מפרוטוקולים אלו עולה כי העותר כלל לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 13.10.2010 וכי בדיון שהתקיים ביום 18.10.2010 טען העותר כי לא התייצב מאחר שחשב כי מאחר שההליך לפנינו טרם הסתיים לא ניתן לקיים את הדיון לפני בית משפט השלום. עוד עולה מפרוטוקול דיון זה כי העותר הצהיר לפני בית משפט השלום כי "הגיש ביום שישי בקשה לבג"צ לקבוע דיון בהקדם האפשרי לבית משפט זה.

עיון שנערך היום בתיק בית המשפט מעלה כי לא הוגשה כל בקשה כאמור על ידי העותר לא ביום שישי ה-15.10.2010, ולא לאחר מכן.

5.

מן המתואר לעיל עולה באופן ברור כי העותר, לא רק שנמנע מלקיים אחר החלטת בית משפט זה מיום 12.9.2010, אלא שאף מסר הצהרה כוזבת לפני בית משפט השלום.

6.

התנהלות זו של העותר מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ומקימה עילה לדחיית על הסף של עתירתו. כלל הוא כי בית משפט זה לא יושיט סעד מן הצדק למי שבא בשעריו בחוסר תום לב, ודי בטעם זה כדי לדחות את העתירה על אתר [השוו: בג"ץ 809/06 ג'עברי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.10.2008)]. התנהלותו של העותר מצביע על זלזול בבית משפט זה ודומה כי העותר עושה כל לאל ידו על מנת לעכב את מתן גזר דינו של ידי בית משפט השלום בנצרת ולכך לא ייתן בית משפט זה יד.

7.

נוכח האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף. בנוסף, יישא העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,000 ש"ח.

המזכירות תעביר החלטה זו למזכירות בית משפט השלום בנצרת לאלתר על מנת שייקבע מועד למתן גזר דינו של העותר בהקדם האפשרי.