פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
6276/20
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ד' מינץ
העותר:
מופיד מוחמד עותמאן ריאן
נ ג ד
המשיבים:
1. רשות הפיתוח רשות מקרקעי ישראל
2. לשכת רישום המקרקעין
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד יהודה רסלר
פסק-דין
השופט ד' מינץ:
בעתירה שלפנינו מבקשים העותר כי יינתן צו המורה למשיבה 1, רשות הפיתוח ברשות מקרקעי ישראל, לבוא וליתן טעם מדוע לא יינתן צו הצהרתי לפיו יש לשנות את רישום הבעלות בחלקה 35 בגוש 8897, חלקה שהייתה בבעלות אביו של העותר, ונתבעה על ידי משיבה 1 במסגרת הליכי הסדר במקרקעין.
דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. העתירה נסובה על חלקה במקרקעין המצויים בהליך הסדר שהוגשו לגביה תביעות סותרות. משכך, הסמכות לדון בסוגיה מסורה לבית המשפט המחוזי בהתאם לסעיף 43 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (ראו: רע"א 3899/20 אסעד נ' סמום , פסקה 10 (27.8.2020)) . יתרה מכך, עיון במערכת "נט המשפט" מגלה כי העותר פנה לבית המשפט המחוזי בתובענה (ה"פ 21708-06-19), אך מחק אותה ביום 16.2.2020. לאחר מכן הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים (עת"מ 62672-02-20) ואף אותה מחק מיוזמתו ביום 21.7.2020. העותר מנסה אפוא את מזלו בכל ערכאות השיפוט ועתה מנסה את מזלו בבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק. זאת אין להלום.
כמו כן, דין העתירה להידחות גם מחמת שיהוי. זאת נוכח העובדה שההחלטה האחרונה בקשר למקרקעין מושא העתירה במסגרת ת"א 2540/84 ניתנה ביום 24.12.2009. העותר לא סיפק כל הסבר מדוע רק בחלוף למעלה מעשור עתר בסוגיה.
ניתן
היום, כ"א באלול התש"ף (10.9.2020).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט