פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6332/13
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט נ' סולברג
העותרת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
2. בית הדין הרבני האזורי בחיפה
3. פלוני
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד לאה ציגנלאוב
בשם משיבים 1-2:
עו"ד שמעון יעקבי
בשם משיב 3:
עו"ד דורית ענבר סברדליק; עו"ד יניב
סברדליק
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.
העותרת ומשיב 3 (להלן: המשיב) היו נשואים כדמו"י. היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, והעותרת הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לשמירת זכויות. בין היתר צפה השאלה מי מהצדדים עזב תחילה את בית המגורים המשותף. הצדדים הסכימו כי בית הדין הרבני האזורי יכריע בשאלה זו, וכן הסכימו להיבדק לשם כך בפוליגרף. לאחר שהתקבלו תוצאות הבדיקה, והוצגו ראיות נוספות - קבע בית הדין הרבני האזורי את מועד עזיבת הבית. העותרת, שלא הייתה שבעת רצון מן המועד שנקבע, ערערה לבית הדין הרבני הגדול. הערעור נדחה. מכאן העתירה שבפניי.
2.
העותרת טוענת כי הסכימה להיבדק בפוליגרף מבלי שמשמעות ההסכמה הוסברה לה כראוי, ומבלי שניתן לה זמן להתייעץ. כמו כן נטען כי בית הדין האזורי ביסס את החלטתו על תוצאות הפוליגרף בלבד, ובהתעלם מיתר הראיות שהיו מונחות בפניו. המשיב, מצידו, טוען כי לא נפל פגם בהסכמת הצדדים להיבדק בפוליגרף, וכי הכרעת בתי הדין בקשר למועד הקרע התבססה על מכלול הראיות שהוצגו.
3.
בית משפט זה איננו משמש כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים. עילות ההתערבות בהחלטות אלו מנויות בסעיף 15(ג) וסעיף 15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה, ועיקרן התערבות למען הצדק או כאשר בית הדן פעל בחוסר סמכות (השוו: בג"ץ 10138/09 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (30.12.2009); בג"ץ 8339/13 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי באריאל (8.4.2014)).
בראייה זו, ולאחר שעיינו בכתבי הטענות ובנספחים, דעתנו היא שיש לדחות את העתירה על הסף בהעדר עילה להתערבות. העותרת והמשיב, שהיו מיוצגים, נתנו במהלך הדיון בבית הדין הרבני את הסכמתם להיבדק בפוליגרף. לא מצאנו ביסוס של ממש לטענת העותרת כי הסכמה זו ניתנה שלא באופן חופשי ומרצון. בהעדר הוכחה לפגם מהותי בהסכמה - הרי שהיא מחייבת את הצדדים, ובאופן עקרוני לא ניתן להתנער ממנה, ככל הסכמה דיונית אליה מגיעים צדדים. יש לזכור גם כי העותרת היא למעשה התובעת בהליך בפני בית המשפט לענייני משפחה, וכי הן העותרת והן המשיב השתתפו בבדיקת הפוליגרף. בנסיבות אלו, אין מקום להתערב בהכרעת בתי הדין להסתמך על ממצאי הבדיקה לצורך קביעת מועד העזיבה. אף ניתן לטעון שתוצאות בדיקת הפוליגרף משתלבות עם יתר הראיות שהונחו בפני בית הדין, ובכלל זאת עדויותיהם של העותרת ושל המשיב, תצהירים מטעם ילדיהם של בני הזוג ועדויות שכניהם של בני הזוג, באשר למועד עזיבת הבית. עיקרו של דבר, המקרה איננו עונה על הכללים להתערבותו של בית משפט זה בהכרעות בתי הדין הרבניים.
4.
לנוכח האמור, העתירה נדחית. העותרת תשא בהוצאות משיב 3 בסך 5,000 ₪.
ניתן היום, י"א באייר התשע"ד (11.5.2014).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט