בג"ץ 6357/09 עלאונה עלאונה נ. הסנגוריה הציבורית

השופטת א' חיות:

1.

עניינה של העתירה בבקשת העותר, שהינו אסיר פלילי, לקבל סיוע משפטי וייצוג בהליך של תביעה אזרחית שהוא מבקש להגיש. העותר מפנה את העתירה, המנוסחת באופן בלתי ברור, גם כלפי הסנגוריה הציבורית.

בתגובתם לעתירה מציינים המשיבים כי על פי העולה מן העתירה העותר פנה אל הסנגוריה הציבורית בבקשה לייצגו בהליכים בהם הוא מבקש סעד כספי בגין נזקים שונים שנגרמו לו על-ידי שירות בתי הסוהר, אך הליכים אלה אינם מסוג ההליכים בהם מוסמכת הסנגוריה הציבורית לטפל על-פי דין. אשר לנטען נגד הלשכה לסיוע משפטי מציינים המשיבים כי העותר פנה בשנת 2007 ללשכה לסיוע משפטי בבקשה לסיוע משפטי וציין שהבקשה הינה לצורך ייצוג בהליכי גירושין. בקשת העותר נדחתה נוכח העובדה שהוא אינו תושב או אזרח ישראל. העותר הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ערעור על החלטה זו ובמהלך הדיון בערעור ציין העותר כי הוא אינו מעוניין בסיוע משפטי להתרת נישואין אלא לצורך קבלת מעמד בישראל וכן לצורך הגשת תביעה אזרחית נגד שירות בתי הסוהר בגין נזקים שנגרמו לו על-ידו, לטענתו. על רקע דברי העותר לפיהם אין הוא מעוניין בקבלת סיוע משפטי לצורך גירושין, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו. בחודש ינואר 2008 שב העותר ופנה בבקשה לסיוע משפטי בעניין מעמדו בישראל. ביום 28.2.2008 נדחתה הבקשה מן הטעם שהעניין חורג מתחום טיפולה של הלשכה לסיוע משפטי, ובחודש יוני 2008 הגיש העותר לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי. בהסכמת הלשכה האריך בית המשפט בחודש יולי 2008 את המועד להגשת הערעור וקבע כי הערעור יוגש בתוך 30 ימים, אך משהעותר לא הגיש את הערעור קבעה כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי ביום 4.11.2008 כי "בהעדר הגשת ערעור כאמור בהחלטתי מיום 9.7.2008 אני מוחקת את הבקשה".

המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענת המשיבים, ניתנה לעותר ארכה להגשת ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי, על אף שחלפו מספר חודשים ממועד מתן החלטת הסירוב, אך העותר לא הגיש ערעור על ההחלטה ובית המשפט מחק את בקשתו. המשיבים טוענים אפוא כי בית המשפט לא יידרש לעתירה מקום שבו קיים לעותר סעד חלופי, ובוודאי כאשר העותר בחר שלא למצותו.

2.

דין העתירה להידחות על הסף. ככל שהעותר מלין על החלטתו של בית המשפט המחוזי למחוק את בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי שלא לייצגו, אין הדבר מגלה עילה להתערבותנו. לעותר ניתנה ארכה להגשת ערעור על החלטתה של הלשכה לסיוע משפטי אך הוא לא עשה כן. בנסיבות אלו, בהן היה לעותר סעד חלופי להעלאת טענותיו נגד החלטת הלשכה לסיוע משפטי אך הוא לא מיצה אותו, אין מקום כי בית משפט זה יידרש לעתירה (ראו והשוו בג"ץ 5291/04 ענבוסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.7.2004)). ככל שבקשת העותר היא לקבל סיוע משפטי בעניין שלגביו טרם פנה ללשכה לסיוע משפטי, עליו לפנות ללשכה בבקשה מתאימה על מנת שתיבחן את זכאותו לסיוע בהתאם להוראות הדין.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות.