ב בית המשפט העליון
רע"א 637/00
בפני: כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט י' אנגלרד
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש: בנק דיסקונט לישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבים: 1. אברת - סוכנות ביטוח בע"מ
2.בנק המזרחי המאוחד בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 1602/98, בש"א 4850/99 שניתנה ביום 12.1.00 על ידי
כבוד השופט עוני חבש
תאריך הישיבה: ג' בניסן תשס"א (27.3.01)
בשם המבקש: עו"ד יאיר ליבוביץ; עו"ד עדי הנץ
בשם משיב מס' 1: עו"ד ישראל קנטור; עו"ד גל פיינגולד
בשם משיב מס' 2: עו"ד רונן ברומר
פסק-דין
השופט י' טירקל:
1.לפי בקשתה של חברה פלונית הוציא המבקש, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן - "המבקש"), כתבי ערבויות בנקאיות (להלן - "הערבויות") לטובת המשיבה מס' 1, אברת - סוכנות ביטוח בע"מ (להלן - "המשיבה"). המשיבה טענה כי הסבה את הערבויות למשיב מס' 2, בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן - "בנק המזרחי"). בנק המזרחי הגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד המבקש לשלם לבנק המזרחי את הכספים המגיעים לו על פי הערבויות. לעומתו, הגיש המבקש תביעה נגד בנק המזרחי ונגד המשיבה ובה ביקש, בין היתר, להצהיר כי הערבויות אינן תקפות הואיל וכתבי הערבויות בוטלו והוחזרו לידיו. כנגדו טענו בנק המזרחי והמשיבה כי מסמכי ביטול הערבויות שבידי המבקש זויפו על ידי מר אריה גולדין, שהיה מנהלה של אותה חברה פלונית שלפי בקשתה הוצאו הערבויות מלכתחילה.
בהליך ביניים שבו נקטה המשיבה במסגרת תביעתו של המבקש נגדה, ביקשה המשיבה לגלות "את דו"ח הביקורת הפנימית שנערכה" אצל המבקש "בענין הערבויות". כמו כן ביקשה לעיין בדו"ח זה. בתשובתו ציין המבקש כי בידיו רק מכתב אחד מיום 6.9.98 (להלן - "המסמך") שכתב המבקר הפנימי של המבקש אחרי "שהתפוצצה פרשת גולדין" ואחרי שבנק המזרחי העלה את תביעותיו כלפי המבקש, בשלב שהיה ברור כי צפויים הליכים משפטיים. לפיכך טען המבקש כי "מדובר במסמך הנהנה מחיסיון". המשיבה ביקשה, אפוא, מבית המשפט לצוות על המבקש לגלות אם מצויים ברשותו דו"חות ביקורת פנימיים שנערכו בקשר לערבויות ולאפשר לה לעיין בדו"חות הנזכרים. יצוין כי מלכתחילה ביקשה המשיבה לגלות גם דו"חות שהגיש המבקש לבנק ישראל ולעיין בהם, אולם מאוחר יותר צמצמה את בקשתה לדו"חות הביקורת הפנימיים בלבד.
2.בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' חבש), בהחלטתו מיום 12.1.00, קבע - בלי לנקוב בפירוש במסמך - כי "אין חיסיון על דוחות פנימיים אשר הוכנו במהלך עבודתו הרגילה" של המבקש, אך ציין כי "יש לבחון כל מקרה, וכל מסמך לגופו". בית המשפט הורה כי המבקש "יגלה בתצהיר את כל הדוחות הפנימיים שברשותו והקשורים לערבויות נשוא תביעה זו" ויאפשר למשיבה "לעיין בדוחות אלה אשר הוכנו במהלך העבודה הרגיל של [המבקש - י' ט'], והכנתם התבצעה ללא קשר לתביעה דנן". בית המשפט הוסיף כי אם תתעורר בעיה לגבי סיווגם של המסמכים ולא תהיה הסכמה בין בעלי הדין, יועברו המסמכים שסיווגם שנוי במחלוקת לעיונו של בית המשפט לשם בדיקתם. את בקשתו של המבקש לעכב את ביצוע ההחלטה דחה.
המבקש ביקש להרשות לו לערער על ההחלטה וכן לצוות לעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעה בבקשתו. בית משפט זה (כבוד השופטת ד' דורנר), בהחלטתו מיום 24.1.00, נתן צו ארעי לעכב את הביצוע.
החלטנו לתת רשות לערער ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
3.טענתו העיקרית של המבקש היא כי לא היה מקום לצוות למסור את המסמך לעיונה של המשיבה, משום שחל עליו חסיון חומר שהוכן לקראת הליכים משפטיים. לטענת המבקש, מתוך תצהירו של המבקר הפנימי שהוגש לבית המשפט עולה כי המסמך הוכן במסגרת בדיקה מיוחדת שנערכה לצורך ההיערכות לקראת ההליכים המשפטיים שהיו צפויים וכי היערכות זאת היתה המטרה הדומיננטית שלשמה הוכן המסמך. משלא נטענה כל טענה נגד האמור בתצהיר ומשלא נתבקשה חקירתו של המבקר הפנימי היה על בית המשפט להיעתר לטענת החסיון. עוד טוען המבקש כי בנסיבות אלה גם לא היה מקום לצוות להעביר את המסמך לעיונו של בית המשפט וזאת, בין היתר, מן הטעם שחסיון חומר שהוכן לקראת הליכים משפטיים הוא מוחלט וכן מן הטעם שלפי הוראת סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב1992- מסמך שהכין מבקר פנימי הוא, כלשון המבקש, "בלתי קביל". לחילופין טוען הוא כי יש להכיר בחיסיון של דו"חות הביקורת הפנימית בבנקים מכוח "המשפט המקובל נוסח ישראל". גם מטעם זה לא היתה הצדקה לצוות למסור את המסמך לעיונה של המשיבה.
4.דין הבקשה להידחות.
במקום אחר אמרתי כי "הנחת היסוד במצבי מחלוקת כאלה חייבת להיות שיש להעדיף את זכות העיון - ובעיקר כאשר היא נתמכת על ידי אינטרסים כבדי משקל - על פני מניעתה; וכי אין להגביל את הזכות אלא במקרים קיצוניים ונדירים שבהם יש טעמים של ממש המצדיקים את ההגבלה" (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל נ' שגב ואח' תקדין-עליון 1999(4) 299). הכלל הוא שכל אדם שבידיו ראיה הדרושה למשפט חייב לגלותה על מנת שהאמת תצא לאור. אכן, הערך של גילוי האמת איננו מוחלט ולפיכך מכיר הדין במקרים מסוימים בחיסיון (ראו, לדוגמא, סעיפים 51-44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א1971-). עם זאת, "הגישה כלפי החסיון היא חשדנית. רק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החסיון" (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד פ"ד מט(2) 516, 522). ונאמר כי "הכלל הוא האמת והצורך בגילויה. החיסיון הוא החריג" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח' פ"ד מט(4) 54, 62).
כאמור לעיל, הורה בית המשפט כי מסמכים שסיווגם שנוי במחלוקת יועברו לעיונו לשם בדיקתם. פתרון זה יפה לנסיבות המקרה שלפנינו וראוי היה שהמבקש ילך בדרך שהתווה בית המשפט וימסור את המסמך לעיונו. ראוי לציין כי הדרך של הצגת מסמך שחסיונו שנוי במחלוקת, לעיונו של בית המשפט לשם הכרעה בשאלת החיסיון, הוכרה בפסיקתו של בית משפט זה (רע"א 1917/92 סקולר ואח' נ ג'רבי
פ"ד מז(5) 764, 781; רע"א 900/99 קמינסקי בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ תקדין-עליון 1999(2) 118). עוד אעיר כאן כי אינני שותף לחששו של המבקש כי העיון של השופט במסמך עלול להשפיע על גיבוש עמדתו לגבי התוצאה, אפילו יגיע למסקנה שעל המסמך חל חיסיון, או שהמסמך אינו יכול לשמש ראיה במשפט מכוח הוראת סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב1992-. כפי שנאמר, "השופט, אשר השפיטה היא מקצועו וייעודו, מחנך עצמו ומפנים בתוכו את היכולת להבחין בין מידע קביל לבין מידע שאינו קביל. הוא מסוגל לבנות חומה בין ראיה לא קבילה הבאה לידיעתו לבין השימוש בה במשפט" (ע"פ 6752/97 פרידן נ' מדינת ישראל
פ"ד נא(5) 329, 334 והאסמכתאות שם).
4.הערעור נדחה. ממילא מתבטל הצו הארעי שניתן ביום 24.1.00. המבקש ימסור את המסמך לעיונו של בית המשפט, כאמור בהחלטתו. אם ימצא בית המשפט כי יש להתיר למשיבה לעיין במסמך, מן הראוי שיתן למבקש שהות מספקת לפני העיון על מנת שיהיה סיפק בידי המבקש לבקש רשות ערעור. במסגרת בקשה כזאת, אם תוגש, יוכל המבקש לחזור ולהעלות את הטענות שהעלה לפנינו.
בית המשפט המחוזי יפסוק את הוצאות הבקשה במסגרת פסיקת ההוצאות בתום ההליכים.
ש ו פ ט
השופט י' אנגלרד :
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט א' ריבלין :
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' טירקל.
ניתן היום, כ"ג בניסן תשס"א
(16.4.01).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00006370.
M04