בג"ץ 6371/99ד.ר. אלאלוף מתכות בע"מ נ. אשקריט מוצרי בטון בע"מ

בפני בקשה להגדלת סכום הערבון שהוטל על המערערת להפקיד בתיק זה. המזכיר הראשי קבע, כי המערערת תפקיד ערבון בסכום של 20,000 שקלים וערבון זה הופקד.

טוענת המבקשת (המשיבה בערעור), כי יש להגדיל את סכום הערבון מכמה נימוקים. הראשון, הסכום שנפסק בבית המשפט המחוזי (712,518 שקלים סכום פסק הדין; 30,000 שקל שכר-טרחת עורך-דין ובהוצאות משפט - לטענת המבקשת מדובר בסכומים גבוהים במיוחד). השני, שהמשיבה לא שילמה את הסכום שנפסק לטובת המבקשת בבית המשפט המחוזי. השלישי, מצבה הכלכלי הגרוע של המשיבה, והרביעי סיכויי הערעור, הקלושים לדעת המבקשת.

המשיבה טוענת ראשית, כי הערבון נועד להבטיח את הוצאות המבקשת בהליך בפני בת המשפט העליון ולא את מימוש פסק-הדין בהליך אחר. כן טוענת המשיבה, כי על פי הפסיקה, סיכויי הערעור ומצבו הכלכלי של המערער אינם

שיקולים שיש לקחת בחשבון בבקשה לשינוי סכום הערבון, אלא בקשה לפטור מערבון.

עוד טוענת המשיבה, כי השיקולים לקביעת גובה הערבון עליהם הצביעה המבקשת כמו מספר המשיבים, שווי נשוא המשפט ומורכבותו המשפטית והעובדתית, כל אלה מצביעים על כך שהערבון שנקבע סביר הוא.

הדין עם המשיבה.

המבקשת הביאה בתמיכה לבקשתה את פסק דינו של השופט ד' לוין בבש"א 367/89, הול נגד דננברג , פ"ד מג(4) 18. באותו פסק דין קבע השופט ד' לוין, כשהוא מביא מספרו של זוסמן בספרו סדר הדין האזרחי, כי יש להביא בחשבון בקביעת גובה הערבון גורמים אלו:

"מספר המשיבים, כשאלה מיוצגים על ידי עורכי דין שונים, שווי נשוא המשפט, מקום הימצאו של המערער, שאם נמצא בחוץ לארץ, וסכום הערבון לא יכסה את הוצאות המשיב, יפסיד המשיב, קרוב לודאי את היתרה המגיעה לו." (שם, בעמוד 189).

עוד מוסיף השופט ד' לוין, כי יש לקחת בחשבון את סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה הראשונה, כאשר אמת המידה שניתן לקחת בחשבון היא כללי לשכת עורכי הדין, לפיה השכר בבית המשפט העליון הוא כמחצית השכר בערכאה הראשונה.

ובכן, יישום אמות המידה שנקבעו שם למקרה שלפנינו, מביא אותי למסקנה, כי אין מקום להתערב בגובה סכום הערבון שנקבע.

מדובר במשיבה אחת המיוצגת מטבע הדברים בידי עורך דין אחד; המשיבה אינה נמצאת בחו"ל ואין סיבה להניח שהמבקשת לא תוכל לגבות את הוצאותיה. גם סכום ההוצאות שנפסק בערכאה הראשונה אינו גבוה יחסית. אמנם, הסכום שנפסק לטובת המבקשת, 712,518 שקלים בתוספת שכר-טרחת עורך-דין בסך 30,000 ש"ח, הוא גבוה, אך אינו חריג במידה המצדיקה הגדלת הערבון. כדי לסבר את האוזן אציין שבאותו פסק דין הול שנזכר לעיל חוייב המשיב בתשלום סכום של מעל מליון דולר. שם קבע השופט ד' לוין כי יש להטיל על המשיב להפקיד ערבון בסכום של 15,000 ש"ח, כשציין כי "סכום זה נופל ממחצית האחוז משווי החיוב בו חוייב בדרגה ראשונה.". מחצית האחוז מהסכום שנפסק בערכאה ראשונה במקרה שלפנינו נמוך מהסכום שנקבע להפקדת ערובה.

בנוסף, כפי שמציינים בצדק באי-כוח המשיבה, ניתנו בשנים האחרונות שתי החלטות מפורטות לעניין זה, האחת בע"א 2022/94, 2044/94, 1989/94, 2018/94, 2021/94, כונס הנכסים הרשמי נגד ארוין זוסמן , תקדין עליון 95(2), 656, והשניה בע"א 3154/95, רו"ח אריה כהן נגד

יורם גיל , תקדין עליון 95(3) 672.

בעניין ארוין זוסמן הנ"ל קבעה הרשמת אפעל-גבאי את השיקולים שיש לקחת בחשבון לעניין הגדלת סכום הערבון. הרשמת אפעל-גבאי קבעה שיש להתחשב אמנם בסכום שנפסק (יש לשים לב - שם דובר על ארבע מאות ועשרה מליון שקלים ובהוצאות בסכום של שלושים וששה מליון שקלים), אך זה אינו המדד היחיד. גורמים נוספים שיש להתחשב בהם הם מורכבותו של התיק מבחינה עובדתית ומשפטית. עוד קבעה, כי אין מקום להתחשב במצבו הכלכלי של המערער, אלא אם כן זה הוכח בוודאות.

ערעור על החלטה זו נדחה (עוד ראה עניין גיל

לעיל, גם שם נקבעו נימוקים דומים).

ולענייננו, מבדיקת התיק עולה, כי אינו מורכב מבחינה משפטית, וכפי שמציין בא-כוח המבקשת בעצמו בבקשה "רוב רובו של הערעור מתייחס לנושא שולי ומינורי כפי שקבע בית המשפט".

על כן, לאור העובדה שמדובר במשיבה אחת, בערעור שאינו מורכב משפטית ועובדתית ובסכום שאינו חריג לסכומים הנפסקים בבתי המשפט המחוזיים, אין לצפות כי גובה ההוצאות בערכאה זו, שאת תשלומן מיועד הערבון להבטיח, יעלה על הסכום שקבע מזכיר בית המשפט.

הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ובשכר-טרחת עורך-דין בבקשה זו בסכום של 1,000 שקלים.