פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6427/04
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' עמית
העותרים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש ממשלת ישראל-מר אריאל שרון
2. המנהל האזרחי
3. ועדת המאוימים
4. מדינת ישראל
5. המנהלה הביטחונית לסיוע (מנהלת השיקום)
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
ט' בכסלו התש"ע
(26.11.09)
בשם העותרים:
עו"ד טפלו מיכאל
בשם המשיבים:
עו"ד שירמן גלעד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
העותר, תושב האזור, עותר ליתן לו ולבנו, עותר 3 מעמד של תושבי קבע בישראל, לרבות האפשרות לקבל אזרחות ישראלית בהמשך הדרך. כמו כן, עותר הוא לשלבו במסלול שיקום של המנהלה הביטחונית לסיוע. בבסיס העתירה עומדת הטענה שהמערער סייע לגורמי הביטחון בין השנים 1983 עד 1989, ובהמשך סייע למשטרת ישראל. נטען, כי כתוצאה מסיועו לגופי הביטחון השונים נשקפת לחייו סכנה בתחומי האזור, שם הותיר, כך לטענתו, רכוש ניכר הכולל גם את בית מגוריו ותחנת דלק אותה הפעיל.
בפי המשיבים גרסה שונה. הם אישרו אמנם כי עותר 1 סייע לשרות בטחון כללי, אולם היה זה במשך תקופה מוגבלת, החל מחודש יוני 1984 ועד למרץ 1985. למשטרת ישראל סייע העותר בין השנים 2000 עד 2001, וכן
במשך מספר חודשים בין אוקטובר 2002 לפברואר 2003, כאשר מסר שמונה ידיעות שרק אחת מהן אומתה.
נוכח אותה פעילות של עותר 1 הוחלט בשנת 2000 ליתן לו היתרי שהיה זמניים בישראל, וקבע כי הם יחודשו כל עוד קיימת אינדיקציה למאוימות על חייו. בשנת 2004 דחתה משיבה 5 את בקשתם של עותר 1 ובנו לשלבם במסלול של שיקום, הואיל ונמצא כי הם אינם עומדים בקריטריונים לכך. להשלמת התמונה נוסיף, כי לאחר הגשת העתירה, ולמען הדיוק בתאריך 21.8.07, הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות (עותרת 2 היא אזרחית ישראלית), אולם בקשה זו נדחתה בחודש מרץ 2008, וככל שהעותרים מבקשים להשיג עליה, פתוחה בפניהם הדרך לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים. ועוד נוסיף כי עניינו של העותר 1 שב ונבדק על ידי וועדת המאוימים במהלך שנת 2009, ועל כן הוארך תוקפו של היתר השהייה שניתן לו. בנסיבות אלו, ומשלא נמצאה לנו סיבה לפקפק בנתונים אותם הציגו המשיבים, לא מצאנו כי בידי העותרים עילה לקבלתו של סעד, ומכאן ההחלטה לדחות את העתירה.
ניתן היום, ט' בכסלו התש"ע (26.11.09).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט