פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6486/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותרים:
1. סעיד בדרן
2. מוחמד קבהא
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים סניף חדרה
2. שר הפנים ירושלים
עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד אגבאריה בלאל
בשם המשיבים:
עו"ד ליאורה וייס-בנסקי
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיב (משרד הפנים) לנמק מדוע לא ניתנה החלטה בבקשת העותרים לאיחוד משפחות אשר הוגשה בחודש נובמבר 2005.
1.
העותר 1 הוא תושב הרשות הפלשתינית. העותרת 2 היא אזרחית ישראל. העותרים
(שהינם בני-דודים) נישאו זה לזה ביום 15.9.05 ולהם ילד אחד. לטענתם, הם פנו למשרד הפנים בבקשה לאיחוד משפחות בחודש נובמבר 2005, אך עד לעת זו לא קיבלו כל מענה. העותרים טוענים כי אין להגביל איחוד משפחות של בני זוג שהינם קרובי משפחה, כי לא תגרם כל פגיעה מכך שיינתן לעותר מעמד בישראל, וכי מדיניות משרד הפנים בעניין זה היא בלתי סבירה. בהחלטה מיום 25.7.07 התבקשו העותרים להמציא אישור על הגשת בקשה לאיחוד משפחות, וכן העתק פניה מוקדמת בכתב שנערכה למשרד הפנים בגדר מיצוי הליכים. בהמשך לכך הוגשה הודעה מטעם העותרים ביום 12.8.07, בה נטען כי העותרים פנו למשרד הפנים בחדרה ושוחחו עם אחת מן הפקידות במקום ומן השיחה עימה למדו כי אין טעם בהגשת בקשה בכתב נוכח הוראות החוק.
משרד הפנים מתנגד לקבלת העתירה. נטען כי לא הוגשה כל בקשה למשרד הפנים, ומשכך, לוקה העתירה באי מיצוי הליכים. עוד נטען, למעלה מן הצורך, כי נוכח הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003 (להלן: חוק הוראת השעה) אין עילה למתן מעמד לעותר בישראל נוכח נישואיו לעותרת. עוד הוסף, כי לעת זו נמצא העותר במעצר בשל חשדות לביצוע עבירה של סחר באמל"ח, ולכן, היה משרד הפנים מתנגד לבקשתו, נוכח הסכנה הצפויה לשלום הציבור משהותו בישראל.
2.
כעולה מן העתירה וההודעה שהגישו העותרים, כמו גם מתגובת משרד הפנים, לא הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות, ואף לא ערכו פניה בכתב למשרד הפנים טרם הגשת העתירה. נוכח אלה, דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים (השוו: בג"צ 2766/07 סובחי נ' משרד הפנים סניף עכו (לא פורסם, 12.7.07)). גם בנטען בהודעת העותרים, כי הם ביקרו בסניף משרד הפנים ונמסר להם על ידי הפקידה במקום כי נוכח הוראות החוק אין טעם בהגשת בקשה בכתב, אין כדי לשנות ממסקנה זו. אם העותרים סבורים כי יש עילה לבקשתם, למרות הוראות חוק הוראת השעה (ואיננו מחווים דעה בעניין זה), עליהם למצות את ההליכים קודם שיפנו בעתירה לבית המשפט, ובשיחה בעל-פה כאמור, אין די.
אשר על כן דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, ומבלי שנידרש לטענות הנוספות שמציגים המשיבים.
ניתן היום, ו' בתשרי התשס"ז (18.9.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט