פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6516/08
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' דנציגר
העותר:
רמי דענה
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. מפקד אזור יהודה ושומרון
עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד ד"ר סאהר עלי
פסק-דין
השופט י' דנציגר:
בפנינו עתירה במסגרתה נתבקשנו להוציא מלפנינו צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא ייקבע כי על המשיב 2 לתת תשובה עניינית, סופית ומנומקת לבקשת העותר להסיר את המניעה נגד יציאתו לחו"ל; מדוע לא ייקבע כי המשיבים פעלו בניגוד לחוק על ידי אי מתן תשובה כאמור; מדוע לא ייקבע כי המניעה הקיימת נגד העותר דינה להתבטל ומדוע לא נורה למשיבים לאשר את בקשת העותר לצאת לחו"ל.
1.
העותר הינו פלסטיני תושב בית לחם, אשר מעוניין לצאת לחו"ל לצורך עסקיו, ולצורך כך, עליו להיכנס לשטחי ישראל.
2.
לטענת העותר, בקשתו להיכנס לישראל נדחתה בעקבות מניעות ביטחונית. ביום 14.11.2005 פנה בא כוח העותר ללשכת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, בבקשה להסיר את המניעות הביטחונית נגד העותר. למחרת היום, נמסר לבא כוח העותר כי עליו להפנות את הפנייה אל לשכת היועץ המשפטי, מדור מרשם אוכלוסין, בבית אל.
3.
ביום 5.12.2005 נשלח מכתב ממדור מרשם אוכלוסין בלשכת היועץ המשפטי באזור יהודה ושומרון בו צוין כדלקמן:
"בתאריך ה-26/7/05 נשלחה תשובה ובה נאמר כי כניסתו של הנדון נדחתה מהטעם שאינו עומד באמות המידה הנוכחיות להתרת כניסתו לישראל.
תשובתנו זו בעינה נותרה."
4.
ביום 11.12.2005 השיב בא כוח העותר למכתב האמור, וביקש להבהיר מהן אמות המידה אשר אין העותר עומד בהן. לטענת העותר, פנייה זו נותרה ללא מענה או התייחסות.
5.
כעת מבקש העותר כי נורה למשיבים ליתן תשובה עניינית, סופית ומנומקת לפנייתו, וכי תוסר המניעות הביטחונית בעניינו, על מנת שהוא יוכל לצאת לחו"ל לצורך עסקיו.
6.
דינה של העתירה דנן להידחות על הסף עקב השיהוי הכבד בו היא לוקה. התכתובות בין העותר לבין לשכת היועץ המשפטי של אזור יהודה ושומרון נערכו לפני למעלה משנתיים וחצי. מאז ועד היום לא פנה העותר אל המשיבים ואף לא לבית משפט זה. יצויין, כי לא ניתן כל הסבר לשיהוי הכבד בהגשת העתירה. שיהוי זה אינו מאפשר לבחון בצורה עניינית את החלטתם והתנהלותם של המשיבים בעניינו של העותר. סיבת המניעות הביטחונית נגד העותר צריכה להיבחן בשים לב לתשתית העובדתית הרלוונטית והעדכנית, כמו גם לעמדתם של גורמי הביטחון דהיום. הזמן הרב שחלף מאז פנייתו של העותר, בסוף שנת 2005, אינו מאפשר לבחון היום את סבירות החלטתם של המשיבים [השוו: בג"ץ 5260/05 מילושב נ' משרד הפנים (לא פורסם, 23.8.2005); בג"ץ 10027/06 אברהם יוסף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.8.2007); בג"ץ 6509/06 שמלי נ' שר הפנים (לא פורסם, 10.8.2006)].
7.
נוכח האמור, נדחית העתירה על הסף.
ניתן היום, כ"א בתמוז תשס"ח (24.7.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט