בג"ץ 6520/20 גדליהו שרמיסטר נ. ראש עיריית ראשון לציון

השופטת ע' ברון :

1.

העותר מתגורר בבית משותף בעיר ראשון לציון; ועניינה של העתירה הוא בטענות שיש לעותר כלפי עיריית ראשון לציון (להלן: העירייה ) בקשר עם שיפוץ חזיתו של הבית.

2.

חוק עזר לראשון לציון (שמירה ושיפוץ של חזיתות בתים), התשס"ט-2009 מאפשר לעירייה לנקוט בפעולות שונות לשמירת המראה התקין והתחזוקה הנאותה של חזיתות הבתים בעיר (להלן: חוק העזר ). סעיף 4 לחוק העזר מקנה לעירייה סמכות לדרוש במקרים המתאימים מבעלי נכסים לשפץ חזית של בית, וסעיף 9 לחוק העזר מאפשר לעירייה להעניק סיוע כספי לבעלי נכסים למימון הוצאות השיפוץ. הכללים לקבלת סיוע כספי נקבעו בנוהל עבודה עירוני מספר 31.0353 (להלן: הנוהל העירוני ) – המורה בין היתר כי הסיוע יינתן באמצעות הלוואה בנקאית ובסכום מקסימלי של 35,000 ש"ח, וכי העירייה תסבסד את הריבית על ההלוואה בעוד בעל הנכס יישא בתשלומי קרן ההלוואה לבנק בפריסה של עד 120 תשלומים.

לדברי העירייה, נציגות הבית המשותף שבו מתגורר העותר פנתה מיוזמתה לאגף תרבות הדיור בחודש פברואר 2019 על מנת להתחיל תהליך של שיפוץ חזית הבניין. לאחר שהתקבלה הסכמת הדיירים בכתב לשיפוץ, ובכלל זה הסכמת העותר מחודש אוגוסט 2019 – חתמה נציגות הבית המשותף על זיכרון דברים עם קבלן. עוד לדברי העירייה, דיירי הבניין שילמו את סכום השיפוץ, חלק באמצעות הלוואה מהעירייה וחלק במימון עצמי, והעותר נשא אף הוא בחלקו היחסי בעלויות. נכון לעת הזו ניתן היתר בנייה על ידי העירייה, והעבודות עומדות להתחיל.

3.

עד כמה שניתן להבין מן העתירה, שנוסחה על ידי העותר המייצג את עצמו, לעותר טענות שונות בקשר עם שיפוץ חזית הבית – ובמיוחד נראה כי הוא סבור שניתן היה לבצע את השיפוץ בעלות זולה יותר, ובמסגרת השיפוץ אף לבצע עבודות לחיזוק ומיגון הבניין ולעומת זאת להימנע מבניית מרפסות. העותר מבקש עוד כי יומצאו לו מידע ומסמכים שונים מאת העירייה – למשל, קבלות בגין סכומים ששילם ולוח סילוקין להלוואה; העתק ממסמכים שעניינם שיפוץ מבנים סמוכים; הנחיות מינהליות שונות; אישורים מאת שר האוצר ושר הפנים לתקצוב עלויות השיפוץ; וכיוצא באלה. לצד זאת, תוקף העותר את חוקתיות חוק העזר והנוהל העירוני ועותר לביטולו של הנוהל.

העירייה טוענת כי כל הפעולות שביצעה בקשר עם שיפוץ חזית הבית המשותף נעשו כדין ובסמכות, מכוחו של חוק העזר ובהתאם לנוהל העירוני; ובהקשר זה מבהירה העירייה כי היא אמנם מלווה את הליך השיפוץ, בין היתר באמצעות סיוע כספי, אולם הדיירים הם בעלי הנכס והם שמקבלים את ההחלטות בנוגע לאופן ביצוע השיפוץ ומתקשרים עם קבלן לפי ראות עיניהם. זאת ועוד, לדברי העירייה פניות שהוגשו על ידי העותר לקבלת מידע זכו למענה מפורט מצידה – ובכלל זה ניתנו לו העתקי מסמכים שברשותה, והיא הפנתה את העותר לגורם המתאים מקום שבו לא היה בידי העירייה לסייע לו. עם זאת, חלק מהמסמכים המבוקשים בעתירה כלל לא נדרשו קודם לכן על ידי העותר, ולכן לא מוצו ההליכים לגביהם. בכל הנוגע לטענות העותר שעניינן בניית מרפסות בבית המשותף, לעמדת העירייה מדובר בהסדרים קנייניים הקשורים לבית המשותף – והערכאה המוסמכת לבירור הטענות בנדון היא המפקח על הבתים המשותפים.

למען תהא התמונה שלמה, יצוין כי לאחר שהוגשה תגובת העירייה לבקשה הגיש העותר בקשה מצידו לתיקון עתירתו. ואולם מדובר בבקשה בלתי מנומקת, שלא פורט בה מהו התיקון המבוקש ואת הסיבות שבעטיין יש לאפשר את התיקון, וכבר בשל כך יש לדחותה.

4.

לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה, על נספחיהן, הגענו לכלל דעה כי דינה להידחות על הסף – משלא עלה בידי העותר להצביע על פגם כלשהו בהתנהלות העירייה המצדיק את התערבותנו.

העתירה המונחת לפנינו מנוסחת בכוללניות ולוקה בחוסר בהירות; ועם זאת, ניכר ממנה כי העותר אינו שבע רצון עם האופן שבו מתנהל שיפוץ חזית הבית המשותף שבו הוא מתגורר. אלא שאת מרבית טענותיו של העותר בנדון יש לדחות על הסף בהיעדר יריבות – שכן פרט לליווי ולסיוע במימון, העירייה אינה אמונה על ביצוע השיפוץ, ובכלל זה אינה צד להתקשרות עם הקבלן ואינה מכתיבה את תנאיה, וממילא אינה עוסקת בגביית תשלומים מן הדיירים. בכל הנוגע לבקשת העותר לקבלת מידע ומסמכים – מנספחי התגובה לעתירה ניכר כי העירייה סיפקה זה מכבר מענה ענייני ומקיף לפניותיו והעבירה לידיו מידע והעתקי מסמכים כבקשתו, ככל שאלה היו ברשותה. אם מענה זה אינו מספק את העותר, באפשרותו למצות את זכויותיו בהתאם להוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. אשר לטענות שעניינן בטלות חוק העזר והנוהל העירוני – מדובר בטענות בעלות אופי חוקתי, שנטענו באופן סתמי וללא תשתית משפטית מתאימה, ודי בכך כדי לדחות אף אותן על הסף. למעלה מן הצורך יוסף כי ככל שלעותר טענות נגד האופן שבו מפעילה העירייה את סמכויותיה לפי חוק העזר או הנוהל העירוני, הסמכות העניינית לדון בטענות מסוג זה נתונה לבית המשפט לענינים מינהליים (בהתאם להוראת סעיף 8 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000).

העיקר הוא שבמתכונת זו של העתירה, כמפורט לעיל, לא ניתן להתייחס אליה בצורה עניינית וממילא גם לא להורות על מתן איזה מהסעדים שנתבקשו (בג"ץ 4718/17 קליין נ' מנהל האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים , פסקה 3 (14.2.2018); בג"ץ 8979/17 עשת נ' ראש הממשלה , פסקה 3 (10.1.2018); יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ג – הביקורת השיפוטית: כללי הסף 1853–1855 (2014)).

5.

התוצאה היא שאנו מורים על דחיית העתירה על הסף, וכן על דחייתה של הבקשה לתיקון העתירה. העותר יישא בהוצאות המשיבים 3-1 בסכום של 2,500 ש"ח.