פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6529/08
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' דנציגר
העותר:
אברהם באטוס
נ ג ד
המשיבים:
1. מבקר המדינה
2. הועדה לביקורת המדינה של הכנסת
3. היועץ המשפטי לממשלה (משיב פורמאלי)
4. פרקליט המדינה (משיב פורמאלי)
עתירה לצו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד ל' וייס-בנסקי
פסק דין
השופט י' דנציגר
:
לפנינו עתירה
שבמסגרתה מבקש העותר כי נורה למבקר המדינה ולוועדה לביקורת המדינה של הכנסת לפנות
לגופים המבוקרים המפורטים בעתירה ולהורות להם להשיב לפניותיו של העותר.
1.
העותר, המתגורר בבני ברק, טוען כי הבניין שליד ביתו (להלן:
הבניין
) נבנה תוך חריגה מהיתר הבנייה שניתן ותוך סטייה מקו הבניין. לטענת
העותר, הוא פנה בעניין זה לגורמים שונים ובהם מבקר עיריית בני ברק, נציב תלונות
הציבור בעיריית בני ברק, מחלקת ההנדסה של עיריית בני ברק, מנהל היחידה הארצית
לפיקוח, ועדת הערר המחוזית ועוד, אולם על פי הנטען פניותיו לא נענו. לפיכך, פנה
העותר למבקר המדינה ולוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, על מנת שיורו לגופים האמורים
להשיב לפניותיו. לטענת העותר, גם פניותיו לגורמים אלה זכו לתגובה מזלזלת, ולפיכך
פנה לקבלת סעד מבית משפט זה.
2.
המשיב 1, מבקר המדינה (להלן:
המשיב
), טוען כי
דינה של העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה. לטענת המשיב, מבירור שערך מול הגורמים
השונים שאליהם פנה העותר עלה כי גורמים אלו ענו לפניותיו וכי חלק מהגורמים אף
נפגשו עמו במטרה לבחון את תלונותיו לגופן. בין היתר, טוען המשיב, כי היחידה לפיקוח
על הבנייה במחוז תל אביב של משרד הפנים (להלן:
היחידה לפיקוח על הבנייה
), שהינה הגורם המפקח גם על רשויות התכנון והפיקוח העירוניות, בדקה את
טענותיו של העותר ונציגיה אף נפגשו עמו במטרה למצות את הבירור. היחידה לפיקוח על
הבנייה השיבה לטענותיו של העותר לגופן, אולם גם לאחר קבלת התשובות, שב ופנה אליה
העותר בבקשה לקבל תשובות לפניותיו באותם עניינים עצמם.
3.
מתגובת המשיבים ומנספחיה עולה כי ביום 4.12.2006 השיב לפניותיו
של העותר מר מוטי גור, מרכז פיקוח שטחים אורבאניים מחוז תל-אביב במשרד הפנים.
במכתבו של מר גור צוין כי התקיימה פגישה בשטח, בנוכחות העותר, במהלכה אף בוצעה
מדידה של הבניין ולא נמצא ביסוס לטענות העותר בדבר חריגה מהיתר הבנייה. תשובתו של
מר גור ככל הנראה לא נשאה חן בעיני העותר, והוא פנה מספר פעמים נוספות אל ממונה
הפיקוח על הבניה במחוז תל-אביב במשרד הפנים, אשר השיב לו (ביום 19.12.2006 וביום
4.2.2007) כי טענותיו נבדקו לגופן במהלך הפגישה שקוימה בשטח ובכך בא הטיפול
בתלונתו לכדי סיום. בעקבות זאת פנה העותר למנכ"ל משרד הפנים. עוזרת
המנכ"ל, הגב' דברת זילברשטיין, השיבה לעותר ביום 25.3.2007 כי לשכת
המנכ"ל אינה רואה סיבה ראויה להוסיף או לשנות מהתשובה שנשלחה על ידי הדרג
המקצועי במקרה זה.
4.
לאחר מכן פנה העותר אל המשיב, ונענה ביום 2.12.2007 על ידי
עו"ד ברוך ישורון, סגן מנהל אגף בנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה.
עו"ד ישורון ציין כי הבירור שנערך העלה כי מודד מוסמך מטעם עיריית בני ברק
ביצע מדידה אשר העלתה כי מיקום הבניין תואם את היתר הבנייה וכי אין חריגות בקווי
בניין ביחס להיתרי הבנייה. עוד צויין בפני העותר, כי אם יש לו טענות בנוגע למדידה
שבוצעה, באפשרותו להזמין מדידה ממודד מוסמך ואם המודד יקבע שקיימת חריגה, יוכל
לבקש התייחסות מפורטת של היחידה לפיקוח על הבנייה לממצאים. עוד צויין במכתבו של
עו"ד ישורון כי נוכח העובדה שפניותיו של העותר ליחידה לפיקוח על הבנייה
ולמשרד הפנים טופלו באופן ענייני, לא נמצא בסיס להתערבות נוספת.
לאחר שהעותר פנה אל משרד מבקר המדינה מספר פעמים נוספות, הוא
נענה (ביום 20.12.2007 וביום 6.2.2008) כי היחידה לפיקוח על הבנייה בדקה את
טענותיו בצורה יסודית ולא מצאה עבירות בנייה. עוד הופנה העותר במכתב מיום 6.2.2008
לסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 לפיו "על
החלטה
שלא לחקור או שלא להעמיד לדין... רשאי המתלונן לערור" לפני פרקליטות המחוז. לאחר פניות נוספות של העותר, השיב עו"ד ישורון (ביום 3.3.2008 וביום 14.4.2008) כי הבירור שנערך העלה כי תלונות העותר נבדקו על ידי הפיקוח המחוזי ובתום הבדיקה קיבל העותר תשובות ענייניות וכי לא ברור האם קיים נושא חדש שהתעורר מאז תום בירור התלונה. בתשובתו האחרונה של עו"ד ישורון לפניות העותר, מיום 21.5.2008, צויין כי "תוכן פנייתך לא ברור לנו, שכן לפי המידע שברשותנו, קיבלת תשובה לכל פניותיך הקודמות לנציבות תלונות הציבור".
5.
המשיב הוסיף וציין כי במסגרת הטיפול בתלונתו של העותר, עמד עובד המשיב בקשר טלפוני עם העותר, השיב למכתביו ואף ביקר במקום נשוא התלונה יחד עם העותר ושמע בפירוט רב את טענותיו, אולם כפי שנמסר לעותר, לא נמצא בסיס להתערבות בדרך פעולת היחידה לפיקוח על הבנייה ומשרד הפנים בעניין תלונתו.
6.
לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להידחות. כפי שפורט בפתח הדברים, העותר מבקש כי נורה למבקר המדינה ולוועדה לביקורת המדינה של הכנסת לפנות לגופים המבוקרים המפורטים בעתירה ולהורות להם להשיב לפניותיו של העותר. העותר טוען כי הגופים המפוקחים ומשרד מבקר המדינה לא עונים לפניותיו. דא עקא, מתגובת המשיבים ומנספחיה עולה בבירור כי העותר קיבל - כמה וכמה פעמים - מענה לפניותיו. משרד מבקר המדינה, כמו גם היחידה לפיקוח על הבנייה בדקו לגופן את תלונותיו והשיבו לו, פעם אחר פעם, כי לא נמצאו חריגות בנייה בבניין נשוא תלונתו. בנסיבות אלה, אף אם התשובות שקיבל העותר לא נשאו חן בעיניו, הרי שלא ניתן לומר כי פניותיו נותרו ללא מענה, ובמצב דברים זה, כלל אין עילה להתערבותו של בית משפט זה [ראו: אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי - עילות הסף 280 (2008)]. לא למותר להוסיף ולציין, כי על פי סעיף 45(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 "שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה". די בסעיף זה כדי ללמד על כך שאין עילה להתערבות בהחלטתו של המשיב לסגור את הטיפול בתלונה [ראו: בג"ץ 5846/00 סלוצקי נ' משרד מבקר המדינה (לא פורסם, 22.8.2000); בג"ץ 10312/05 דני כהן, חברת לשכת מפלגת העבודה נ' כב' השופט בדימוס י. בן שלמה (לא פורסם, 6.11.2005)].
7.
לאור האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף. על אף שנתבקשה תגובה, בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז באלול התשס"ח (17.9.2008).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט